כשאנשים אומרים היום "תעודת סל" הם בדרך כלל מתכוונים למוצר שכבר שנים לא נושא את השם הזה. ברפורמה שיזמה רשות ניירות ערך והושלמה ב-2018 הוסבו רוב תעודות הסל והפכו לקרנות סל - קרנות נאמנות שהיחידות שלהן רשומות למסחר בבורסה. מאז יש בישראל שני מבנים עיקריים של קרנות: קרן נאמנות "רגילה" וקרן סל, שהיא קרן נאמנות לכל דבר - פרט לכך שהיחידות שלה רשומות למסחר בבורסה. ההבדלים בין שני המבנים נראים קטנים, אבל בעלות ובמבנה הם מצטברים לאורך שנים. שווה להבין אותם פעם אחת.

מה משותף לשני המבנים

שתי הקרנות מאגדות כספים של משקיעים רבים ומשקיעות אותם בסל נכסים: מדד מניות מקומי או עולמי, אג"ח, סחורות ועוד. שתיהן נותנות פיזור מיידי בלי לבחור מניות בודדות, שתיהן מפוקחות על ידי רשות ניירות ערך ומפרסמות תשקיף ודוחות תקופתיים, ושתיהן זמינות דרך חשבון ההשקעות הרגיל בבנק או בבית ההשקעות.

ההבדל הראשון: איך קונים ומוכרים

קרן סל נסחרת בבורסה לאורך שעות המסחר, בדומה למניה: המחיר משתנה במהלך היום לפי היצע וביקוש, ואפשר לקנות ולמכור בכל רגע שהמסחר פעיל. קרן נאמנות רגילה אינה נסחרת בבורסה: קונים ופודים אותה מול מנהל הקרן, וכל הפקודות שהצטברו במהלך היום מבוצעות לפי שווי הנכסים (NAV) שמחושב בסוף אותו יום מסחר, בכפוף לעמלות הקבועות בתנאי הקרן. בפדיון, הכסף מגיע לחשבון תוך מספר ימי עסקים, לפי תנאי הקרן. שאלה שכדאי לשאול את עצמכם: האם אתם מתכוונים לקנות ולהחזיק שנים, או שחשובה לכם גמישות תוך-יומית? למחזיק ארוך טווח ההבדל הזה שולי; למי שרוצה שליטה בעיתוי ובמחיר הביצוע - הוא משמעותי.

ההבדל השני: עוקבת או מנוהלת

כאן נכנסת ההבחנה שרבים מבלבלים: "קרן סל" היא צורת מסחר, לא אסטרטגיית השקעה. בישראל קרנות הסל עוקבות אחר נכס בסיס או מדד מסוים, כפי שמגדירה הוראת הרשות לניירות ערך בדבר קרן מחקה. קרן נאמנות רגילה, לעומת זאת, יכולה להיות מחקה מדד - או מנוהלת אקטיבית: מנהל השקעות שבוחר נכסים ומנסה להשיג תשואה עודפת על המדד. הניסיון הזה עולה כסף בדמי ניהול גבוהים יותר, והתשואה העודפת אינה מובטחת - דמי הניהול נגבים בכל מקרה, גם בשנים שבהן הקרן פיגרה אחרי המדד. לכן השאלה המעשית היא לא "איזו קרן טובה" אלא: איזו חשיפה אני רוצה, ומה העלות השנתית של כל אריזה שמספקת אותה.

ההבדל השלישי: דמי ניהול - המקום שבו הכסף נצבר

קרנות סל גדולות נוטות לדמי ניהול נמוכים, ובקרנות מחקות על מדדים מרכזיים אפשר למצוא שיעורים נמוכים במיוחד. בקרנות נאמנות מנוהלות הטווח רחב בהרבה, ויש קרנות הגובות פי כמה על חשיפה דומה. דמי הניהול נגבים כל שנה מחדש מתוך התשואה, בלי חשבונית נפרדת - ולכן קל לפספס את המשקל המצטבר שלהם. דוגמה מספרית להמחשה בלבד: שני מוצרים שעוקבים אחרי אותו מדד, אחד בדמי ניהול של רבע אחוז והשני באחוז שלם. על תיק של מאה אלף שקל, הפער הוא 750 שקל בשנה הראשונה, והוא גדל ככל שהתיק גדל. לאורך עשורים, עם ריבית דריבית, פער כזה יכול להצטבר לסכומים משמעותיים. דמי הניהול ידועים בכל רגע נתון - אם כי מנהל הקרן רשאי לשנות אותם לפי תנאי התשקיף - ואילו תשואת עבר אינה מבטיחה תשואה דומה.

ההבדל הרביעי: מה בודקים במיסוי

בשתי הצורות, מכירה ברווח היא אירוע מס. ליחיד תושב ישראל, השיעור הרגיל על רווח הון מניירות ערך הוא 25% על הרווח הריאלי - אבל שיעור המס בפועל תלוי בסיווג המוצר ובמעמד המשקיע (יחיד, חברה, תושב חוץ), ויש מוצרים עם כללים שונים, כמו אג"ח שקליות לא צמודות שבהן הניכוי במקור על הרווח הנומינלי הוא 15%. עוד נקודה שמשפיעה על החישוב: בסיס ההצמדה של המוצר. אותו מדד חו"ל יכול להופיע בישראל בגרסה חשופת מט"ח ובגרסה מנוטרלת מט"ח - אלו מוצרים שונים בתנאיהם, ובמוצר שבסיס ההצמדה שלו הוא מטבע חוץ הרווח הריאלי לצורכי מס מחושב ביחס לשינוי בשער המטבע ולא ביחס למדד המחירים לצרכן. בסיס ההצמדה נקבע בתנאי הקרן, לא לפי מיקום המדד - ולכן זו שאלה שכדאי לבדוק בתשקיף או אצל רואה חשבון לפני בחירה, במיוחד בסכומים גדולים. ולבעלי הכנסות גבוהות: מעל תקרה של 721,560 שקל הכנסה חייבת בשנה חל מס נוסף של 3%, ומשנת המס 2025 נוסף מס חדש של 2% על הכנסות ממקורות הוניים שמעל אותה תקרה - כלומר על חלק ההכנסה ההונית שמעל התקרה שיעור המס הנוסף יכול להגיע ל-5%. התקרה הוקפאה לשנים 2025-2027.

איך בוחרים בפועל: ארבע שאלות

ראשית, איזו חשיפה אני רוצה - איזה מדד או נכס, לא איזה כלי. שנית, מי עוקב אחריו ובאילו דמי ניהול - ומה הפער בין הזולה ליקרה ביותר על אותו מדד. שלישית, מה הגודל והסחירות: בקרן סל נסחרת המחיר נקבע בבורסה, ובקרן דלילת מסחר הוא יכול לסטות באופן משמעותי משווי הנכסים האמיתי שלה; בקרן נאמנות רגילה העסקה מתבצעת לפי שווי הנכסים בסוף היום, בלי סטייה כזו. רביעית, מה איכות העקיבה בפועל - הדוחות התקופתיים מפרסמים את טעות העקיבה והפרש העקיבה של כל קרן מחקה, וזו דרך הבדיקה הרשמית לשאלה כמה קרוב הקרן דבקה במדד שלה.

אותו מדד, שתי אריזות: איך נראית הבחירה בחיים

בפועל, על מדדים פופולריים קיימות במקביל גם קרנות נאמנות מחקות וגם קרנות סל. אם בחרתם מדד ודחפתם את דמי הניהול למינימום, מה שנשאר להחליט הוא בעיקר הרגל התנהגותי: מי שמפקיד סכום קבוע בכל חודש ולא רוצה להתעסק עם שעות מסחר ופקודות, עלול למצוא שקרן נאמנות נוחה לו יותר - מפקידים ושוכחים. מי שמעדיף לראות מחיר חי, לתת פקודות ולדעת בדיוק באיזה מחיר בוצעה הקנייה - יעדיף קרן סל. אף אחת מהבחירות האלה אינה "נכונה" יותר; הנכון הוא לבחור במודע ולהישאר עם הבחירה לאורך זמן.

טעויות נפוצות

לקנות את הקרן שהוצעה לכם בלי להשוות דמי ניהול מול חלופות על אותו מדד. לבחור לפי תשואת עבר במקום לפי עלות ואיכות עקיבה. לשלם מחיר של קרן מנוהלת על מוצר שבפועל רק עוקב אחרי מדד. להתבלבל בין המונח ההיסטורי "תעודת סל" לקרן הסל של היום - הן לא אותו מבנה, גם אם התפקוד דומה. ולשנות כלים כל כמה חודשים: כל מכירה ברווח היא אירוע מס, ומעבר בין כלים עלול לכלול גם עמלות - שתי סיבות טובות לבחור בזהירות ולהישאר עם הבחירה.

השורה התחתונה: המדד הוא ההחלטה האסטרטגית, והקרן היא האריזה. שווה לבדוק את ארבע השאלות - חשיפה, עלות, סחירות ואיכות עקיבה - ולבחור באריזה שמתאימה לצרכים שלכם, בעיניים פקוחות על פרטי המיסוי.

→ חזרה לעמוד הבית