מדדי מניות: המדריך הידידותי למשקיע המתחיל

מדד מניות הוא סל שמכיל חברות רבות בבת אחת, ולכן הוא נחשב לנקודת הפתיחה הידידותית ביותר למשקיע המתחיל: במקום לבחור מניה בודדת ולקוות שצדקת, אתה קונה חתיכה קטנה מהשוק כולו.

היתרון המרכזי הוא פשטות. אין צורך לעקוב אחרי דוחות, להכיר הנהלות או לנחש עיתויים. קובעים סכום קבוע, מפקידים אותו במועד קבוע, ונותנים לזמן לעשות את שלו.

למה זה מתאים דווקא למתחילים

משקיע חדש מתקשה בדרך כלל בשני דברים: בחירה ומשמעת. מדד פותר את שתיהן - הבחירה כבר נעשתה, והמשמעת הופכת להרגל אוטומטי של הפקדה חודשית.

לפני שמתחילים, חשוב להגדיר מטרה וטווח זמן. כסף שמיועד לשנים הקרובות לא מקומו במניות; כסף לטווח ארוך דווקא נהנה מהתנדנדות בדרך.

איך זה נראה במספרים (דוגמה היפותטית, לא תחזית)

נניח הפקדה של 1,000 שקלים בסוף כל חודש בקרן מחקה על מדד רחב. אם נניח לצורך ההמחשה בלבד תשואה נומינלית של 7% לשנה, מחושבת בריבית דריבית חודשית (שקולה לכ-7.2% אפקטיבית בשנה), אחרי עשר שנים יצטברו כ-173 אלף שקלים: 120 אלף מההפקדות שלכם, והשאר מהתשואה. אם ממשיכים עשרים שנה באותה הנחה, הסכום עובר את חצי מיליון השקלים. חשוב להבין מה החישוב לא כולל: דמי ניהול, מס ואינפלציה - כולם מקטינים את התוצאה בפועל. ויותר מכך: זו הנחה חלקה ומלאכותית. בפועל התשואה אינה ידועה מראש, יכולות להיות שנים של הפסד בדרך, ואין כל הבטחה שהעתיד ידמה לממוצעים ההיסטוריים. החישוב נועד להמחיש עיקרון אחד בלבד: הזמן הוא הרכיב הכבד בתוצאה, לא תזמון הכניסה.

שלושה צעדים לפתיחה

ראשית, פותחים חשבון השקעות בבנק או בבית השקעות - אפשר אונליין, והתהליך לוקח ימים ספורים. שנית, בוחרים קרן מחקה על מדד רחב ומוכר, ובודקים שני מספרים: דמי הניהול (הפרש של חצי אחוז בשנה שווה אלפי שקלים לאורך עשור) וגודל הקרן. שלישית, מגדירים הוראת קבע חודשית, אפילו בסכום קטן. ההוראה היא לא פרט טכני - היא הלב של השיטה, כי היא מוציאה את ההחלטה הרגשית מהמשחק.

שתי טעויות שמתחילים עושים

הטעות הראשונה היא לעצור את ההפקדות כשהשוק יורד. דווקא בירידות אותה הפקדה חודשית קונה יותר יחידות בפחות כסף. הטעות השנייה היא לבדוק את התיק כל יום. מי שמשקיע לעשר שנים ומסתכל על המסך כל בוקר עובר עשר שנים של דאגה - ולרוב גם מוכר ברגע הכי לא נכון.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>