אז איפה ובמה אמריקאי בישראל יכול להשקיע?

"בסדר, הבנתי ממה להתרחק. אז מה כן אפשר לעשות עם הכסף?"

את השאלה הזאת אני שומע הרבה, בדרך כלל רגע אחרי שמישהו פגש לראשונה את המילה PFIC. אז נתחיל בחדשות הטובות: אפשר בהחלט להשקיע. צריך רק לבחור נכון איפה, ובעיקר במה.

שלוש דרכים לפתוח חשבון

רוב האנשים מגיעים לאחת משלוש דרכים:

בנק ישראלי או בית השקעות. חשבון השקעות רגיל בבנק, או תיק שבית השקעות מנהל בשבילכם. מוכר, בעברית, קרוב לבית.

ברוקר ישראלי. פלטפורמת מסחר אונליין שפועלת בישראל. בדרך כלל זול יותר מהבנק, אבל יותר עבודה עליכם.

ברוקר אמריקאי שמקבל תושבי ישראל. לא כל ברוקר אמריקאי מוכן להחזיק חשבון עם כתובת ישראלית. כדאי לבדוק לפני שפותחים, וגם לפני שעולים לארץ עם חשבון קיים.

אין תשובה אחת נכונה. לכל דרך יש עלויות משלה, טיפול שונה במס ודיווח שונה

מה שמים בפנים

וזו הנקודה שאנשים מפספסים: במה משקיעים חשוב יותר מאיפה החשבון. במקרים רבים, אלה מתאימים לאזרח אמריקאי בכל אחת משלוש הדרכים:

מניות בודדות שמחזיקים ישירות, ישראליות או אמריקאיות.

אגרות חוב שמחזיקים ישירות, כולל אג"ח של מדינת ישראל.

קרנות ותעודות סל (ETF) שהוקמו בארה"ב. ETF היא קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה.

פיקדונות ומזומן.

קרן שהוקמה בארה"ב נשארת קרן אמריקאית גם כשקונים אותה דרך בנק ישראלי. החשבון עצמו, לעומת זאת, עשוי להיחשב חשבון זר שצריך לדווח עליו.

ממה כדאי להתרחק

הדבר העיקרי שכדאי להימנע ממנו הוא קרנות שהוקמו מחוץ לארה"ב. זה כולל קרנות נאמנות ישראליות רגילות, קרנות סל ישראליות, וגם קרנות אירופאיות, שהרבה פעמים רשומות באירלנד או בלוקסמבורג.

ארה"ב עלולה לסווג אותן כ־PFIC, כלומר "חברת השקעות פסיבית זרה". המס והניירת על PFIC יכולים להיות כבדים, לפעמים בסביבות 40% מהרווח (הרחבנו על כך בחלקים 10 ו־11 בסדרה). אותה זהירות נכונה גם לקופת גמל להשקעה ולפוליסת חיסכון (חלק 13).

והחלק המבלבל: השם של הקרן לא יגלה לכם. קרן ישראלית שעוקבת אחרי ה־S&P 500 נשמעת אמריקאית לגמרי. היא לא.

את השיחה הזו אני מכיר טוב. מישהו מספר לי בגאווה: "אצלי הכול בסדר, אני משקיע רק במדד אמריקאי. אפל, מיקרוסופט, אמזון." אני מבקש לראות את הדוח מהבנק, ושם כתוב שם של קרן נאמנות ישראלית על S&P 500. המדד אמריקאי, המניות אמריקאיות, אבל הקרן עצמה ישראלית. ומבחינת המס האמריקאי, רק זה משנה. ברוב המקרים אף אחד לא עשה שם משהו לא בסדר: הפקיד הציע מוצר פופולרי, והלקוח רצה משהו פשוט. פשוט אף אחד לא שאל את השאלה הנכונה.

מה עושים בפועל?

לפני שקונים קרן, שואלים שאלה אחת: איפה היא הוקמה? אם התשובה היא לא ארה"ב, בודקים קודם עם רואה החשבון.

לפני שפותחים חשבון בחו"ל, מוודאים שהברוקר מקבל גם תושבי ישראל וגם אזרחים אמריקאים.

כבר מחזיקים קרנות ישראליות? לא רצים למכור. מכירה יכולה ליצור מס בשתי המדינות, אז קודם מתייעצים.

אני מלווה פיננסי, לא רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין. המטרה שלי במאמרים היא לעשות סדר: להסביר את התמונה, להצביע על הנקודות שכדאי לבדוק ולעזור לכם לשאול את השאלות הנכונות. המאמר מבוסס על הכללים הידועים בזמן כתיבתו, והם משתנים מעת לעת. כל משפחה שונה, ולכן לפני כל החלטה בנושאי מס, דיווח או השקעות חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך שמכיר את המצב האישי שלכם, ובנושאים אמריקאיים עם רו"ח או CPA שמכיר גם את ישראל וגם את ארה"ב.

קרדיט: טיפים לכלכלה נכונה.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>