אג"ח או פיקדון? מה כדאי לבדוק לפני שבוחרים

אג"ח ופיקדון נראים דומים - שניהם 'כסף סולידי' - אבל הם עובדים אחרת. פיקדון בנקאי נועל תשואה ידועה מראש לתקופה ידועה, בעוד אג"ח הוא נייר שנסחר ומחירו יכול לזוז בדרך.

מה בודקים לפני שבוחרים

שלוש שאלות מכריעות: מתי אצטרך את הכסף, כמה תנודתיות אני מוכן לספוג, ומה התשואה האמיתית אחרי עמלות ומס. מי שצריך את הכסף במועד מדויק יעדיף ודאות על פני סיכוי לתשואה עודפת.

הטעות הנפוצה היא להשוות ריביות נומינליות בלי להסתכל על התנאים המלאים. תשואה גבוהה יותר כמעט תמיד מספרת סיפור של סיכון גבוה יותר.

דוגמה במספרים (להמחשה בלבד)

נניח 50 אלף שקלים לשנה אחת. בפיקדון בריבית קבועה של 3% לשנה - מספר היפותטי להמחשה בלבד, וההצעות בפועל משתנות בין בנקים ותקופות (ריבית בנק ישראל עמדה על 3.25% באוקטובר 2026) - תקבלו בסוף השנה 51,500 שקלים: ידוע מראש, בלי הפתעות. אבל משיכה לפני הזמן עלולה לקנוס אתכם ברוב הרווח. באג"ח ממשלתי לשנה עם תשואה לפדיון דומה, התוצאה תהיה קרובה אם מחזיקים לסוף - אבל אם הריבית במשק תעלה באמצע, מחיר האג"ח ירד זמנית, ומי שימכור באמצע הדרך עלול לקבל פחות ממה שהשקיע.

שלוש בדיקות לפני שבוחרים

ראשית, מועד היעד: כסף שצריך בתאריך ידוע - שכר לימוד, חתונה, מקדמה - שייך לפיקדון או לקרן כספית, לא לנייר שנסחר. שנית, נזילות: בדקו מה קורה במשיכה מוקדמת. בפיקדון יש קנס, ובאג"ח יש מחיר השוק של אותו יום. שלישית, מדד: אם אתם חוששים מאינפלציה, בדקו אג"ח או פיקדון צמודי מדד. הריבית נראית נמוכה יותר, אבל היא מגינה על כוח הקנייה.

והאפשרות השלישית שרבים מפספסים

קרן כספית משקיעה במק"מ, פיקדונות בנקאיים ואג"ח קצר מאוד, ותשואתה נעה בקירוב אחר ריבית בנק ישראל. אפשר לקנות ולמכור אותה בכל יום מסחר, והכסף מתקבל בתוך ימי עסקים ספורים. שני דברים חשוב לדעת: היא נייר ערך ולא פיקדון בנקאי, ולכן הערך שלה יכול לרדת מעט בתקופות קצרות; והמיסוי שונה - על רווח בקרן כספית משלמים בדרך כלל 25% על הרווח הריאלי (לאחר ניכוי האינפלציה), לעומת 15% מס על הרווח הנומינלי - זהו השיעור הרגיל ליחיד בפיקדון שקלי לא צמוד, ואילו בפיקדון צמוד מדד או במטבע חוץ השיעור שונה. בשנים של אינפלציה גבוהה ההבדל הזה משמעותי. יש גם דמי ניהול, נמוכים יחסית, שכדאי להשוות בין הקרנות.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>