יותר מ-3 מיליארד שקל בסכנה: מה מאיים על גל ההנפקות שבדרך לבורסה

יותר מ-3 מיליארד שקל של גיוסים מתוכננים נמצאים כעת על הכף: גל ההנפקות שהיה אמור לשטוף את הבורסה בתל אביב בחודשים הקרובים נתקל בקיר של מציאות. כך לפי סקירה שפורסמה אתמול ב-TheMarker, המונה ארבע סכנות מרכזיות לתוכניות הגיוס: הטלטלה הפוליטית, החשש מהסלמה מול איראן, הזינוק בתשואות האג"ח - ומשקיעים מוסדיים שנעשו בררניים בהרבה.

על הנייר, התפריט מרשים: קרפור מבקשת לגייס כ-350 מיליון שקל, שמיר אנרגיה מתכננת גיוס של כ-900 מיליון שקל לפי שווי של עד 5 מיליארד שקל, הולנדיה שואפת לשווי של מיליארד שקל, וברידג'ווייז הישראלית בוחנת הנפקה ראשונה של חברת הייטק מגובת הון סיכון זה זמן רב. בפועל, המוסדיים מעבירים מסר אחד לבעלי השליטה: מי שרוצה לגייס - יצטרך להתפשר על המחיר.

מה שינה את כללי המשחק

עד לפני זמן לא רב נראה היה שכל התנאים בשלים לשנה חיובית בשוק ההנפקות: הבורסה המקומית זינקה, חברות רבות הצהירו על כוונתן להנפיק, והביקושים נראו מובטחים. אלא ששלושה שינויים שברו את התמונה. ראשית, התנודתיות הגאו-פוליטית והחשש מהסלמה מול איראן, שמעלים את מרווח הסיכון שהמשקיעים דורשים. שנית, הזינוק בתשואות האג"ח - כשאג"ח ממשלתיות וקונצרניות מציעות תשואה אטרקטיבית כמעט בלי סיכון מנייתי, משקיעים פחות ממהרים לשלם מחיר מלא על מניות חדשות. שלישית, הטלטלה הפוליטית המקומית, שמוסיפה אי-ודאות רגולטורית וכלכלית.

התוצאה נראית כבר בשטח: רוב מי שהשקיע השנה בהנפקות החדשות מצוי בהפסד על הנייר, נתון שהופך את המוסדיים לזהירים בהרבה כלפי ההנפקות הבאות בתור.

קרפור: 350 מיליון שקל - וסימני שאלה על הביקוש

אלקטרה מוצרי צריכה, המחזיקה ב-49.9% מקרפור, הגישה בספטמבר טיוטת תשקיף ראשונה להנפקת הרשת על בסיס דוחות הרבעון הראשון של 2026, וביקשה לגייס כ-350 מיליון שקל. אלא שהשווי שאליו שואפת החברה - כ-900 מיליון שקל, על פי הערכותיה הפנימיות - כבר נדחה בשוק: עוד במרץ האחרון סירבו משקיעים חיצוניים להיכנס לרשת לפי שווי דומה. לשם השוואה, המשקיע האחרון שנכנס לרשת, איש העסקים הצרפתי סימון פינטו, עשה זאת לפני שלוש שנים לפי שווי של 300 מיליון שקל בלבד לפני הכסף.

הרקע העסקי מעורב: קרפור נכנסה לישראל במאי 2023 עם הבטחה להיות הרשת הזולה ביותר, הבטחה שלא התממשה. הרשת גררה הפסדים כבדים על אלקטרה בשנותיה הראשונות, מבצע "סל המדינה" הפך חלקית להפסדים על מוצרי הסל, ותקציב פרסום של עשרות מיליוני שקלים ממשרד הכלכלה פגע בכדאיות הפרויקט. בטיוטת התשקיף נרשם רווח רבעוני של 5 מיליון שקל בלבד על מחזור של 816 מיליון שקל - ירידה של 2.2% לעומת הרבעון המקביל. השלמת ההנפקה בשווי המבוקש אמורה לשחרר את הרשת מחובות של כ-350 מיליון שקל, שעלות הריבית עליהם מכבידה על הפעילות, וגם להתאים את מבנה האחזקות להוראות חוק הריכוזיות.

שמיר אנרגיה: ההנפקה הגדולה של הגל

ההימור הגדול ביותר הוא של מאיר שמיר: שמיר אנרגיה, שבשליטת מבטח שמיר (72%), מכינה טיוטת תשקיף ובוחרת חתמים לקראת הנפקה שתוכננה לאוקטובר ומתבססת על דוחות המחצית הראשונה של 2026. במסגרתה מתכוונת החברה לגייס כ-900 מיליון שקל לפי שווי של 4.8-5 מיליארד שקל לפני הכסף - שווי הגבוה אף משווייה של חברת האם מבטח שמיר, הנסחרת לפי כ-4.75 מיליארד שקל.

להשוואת המחיר יש נקודות אחיזה: כלל ביטוח השקיעה בחברה 270 מיליון שקל בפברואר 2024, והפועלים אקוויטי היכון הסיכון של בנק הפועלים השקיעה 310 מיליון שקל במרץ האחרון. גולת הכותרת של החברה היא תחנת הכוח קסם ליד ראש העין, פרויקט בהיקף של כ-5 מיליארד שקל: תחנת כוח במחזור משולב בהספק של כ-800 מגה-וואט, שהפעלתה המסחרית צפויה במחצית השנייה של 2029. כלומר, רוב הערך טמון בפרויקט שיונחת תשואותיו רק בעוד כשלוש שנים - בדיוק סוג הסיפור שמשקיעים בררניים נוהגים לתמחר בזהירות.

הולנדיה וברידג'ווייז: שני סיפורים שונים

ענקית המזרנים הולנדיה, שבשליטת ריצ'י האנטר, שואפת להנפקה לפי שווי של כמיליארד שקל - מהלך שיוצא לדרך אחרי שהחברה רכשה השנה את מותג המזרנים פנדה באישור רשות התחרות. זו הנפקה של חברה צרכנית ותיקה עם תזרים, אבל גם היא תיאלץ לעמוד במבחן התמחור החדש של השוק.

הסיפור השני הוא מהנדס התקווה של שוק ההון המקומי: ברידג'ווייז (BridgeWise), המפתחת מערכות בינה מלאכותית לניתוח מידע פיננסי, בוחנת הנפקה ראשונית בתל אביב. החברה, שגייסה מאז הקמתה כ-35 מיליון דולר ועובדת בין היתר עם הרשת החברתית X של אילון מאסק, היא חברת הטכנולוגיה הראשונה מגובת הון סיכון מזה זמן רב שמעוניינת להגיע לבורסה במקום להימכר באקזיט. המהלך עדיין בשלב מוקדם - היקף הגיוס, השווי ולוחות הזמנים טרם נקבעו.

החתמים כבר הרוויחו - והמשקיעים הפסידו

אחד הנתונים הבולטים בסקירה הוא הפער בין מי שהרוויח לבין מי ששילם: החתמים כבר גזרו עמלות מצטברות של כ-110 מיליון שקל על הנפקות השנה, בעוד רוב המשקיעים שהשתתפו בהן מצויים בהפסד. הפער הזה הוא לב ההתנהגות החדשה של המוסדיים: הם לא נסוגים מהשוק, אבל דורשים הנחת מחיר משמעותית כתנאי לכניסה.

מבחינת החברות, הדילמה כפולה: לצאת עכשיו בהנחה ולגייס פחות מהמתוכנן, או לדחות את ההנפקה ולקוות לחלון טוב יותר - כשדחייה עלולה להתפרש כחולשה ולהכביד על מימון חלופי. עבור קרפור, למשל, ההנפקה קשורה ישירות לפרעון חובות ולהתאמה לחוק הריכוזיות, כך שהמרווח שלה לדחיות מוגבל.

איך נראית הנפקה מהצד של המשקיע הביתי

התהליך מתחיל בטיוטת תשקיף שהחברה מגישה לרשות ניירות ערך - קרפור כבר עברה את השלב הזה, שמיר אנרגיה עוד מכינה אותו. לאחר אישור התשקיף נקבעים מועד ההנפקה, טווח המחיר והבורסה שבה תונפק המניה. בימים שלפני ההנפקה מתקיימים סבבי שיווק למוסדיים, והם אלה שקובעים בפועל את הביקוש ואת המחיר הסופי - ההנחה או הפרמיה נקבעים לפי ההזמנות שהם מגישים.

המשקיע הביתי נכנס לתמונה בשלב ההצעה לציבור: הוא מגיש הזמנה דרך הבנק או חבר הבורסה, בדרך כלל ללא עמלת קנייה, אבל ללא ודאות לגבי ההקצאה שיקבל. בביקוש יתר מקבל כל משקיע חלק יחסי בלבד. מהרגע שהמניה מתחילה להיסחר, היא כפופה לתנודות השוק - והשנה לימדה שיום המסחר הראשון אינו ערובה לרווח: חלק ניכר מההנפקות החדשות נסחר מתחת למחיר ההנפקה.

הלקח המעשי מהגל הנוכחי הוא לקרוא את התשקיף עצמו ולא רק את כותרות השיווק: שווי מבוקש מול שווי שבו נכנסו משקיעים פרטיים לאחרונה, רווחיות בפועל מול סיפור צמיחה, והיעד המוצהר לכסף שייגייס. בקרפור, למשל, הפער בין ה-900 מיליון המבוקשים לבין ה-300 מיליון שבהם נכנס משקיע לפני שלוש שנים גלוי לכל מי שקורא את הטיוטה - וגם סירוב המשקיעים החיצוניים במרץ מתועד.

יש בכך גם הזדמנות אפשרית לצד השני של המתכון: משקיעים שחיכו בצד בזמן שהשוק שילם מחירי שיא עלולים למצוא בהנפקות הבאות מחירי כניסה נמוכים יותר. ההיסטוריה של שוק ההנפקות הישראלי מראה שהתקופות שבהן המוסדיים "מחזירים את השוק לקרקע" הן דווקא אלה שמייצרות את עסקאות הערך הטובות - בתנאי שהסינון נעשה חברה-חברה ולא לפי ההייפ.

שאלות נפוצות

מהי הנפקה ראשונית לציבור (IPO)? מכירת מניות של חברה לציבור לראשונה בבורסה. החברה מגייסת כסף לצמיחה או לפרעון חובות, ובעלי המניות הקיימים יכולים למכור חלק מאחזקותיהם. לאחר ההנפקה המניה נסחרת בבורסה ומחירה משתנה מדי יום.

למה תשואות האג"ח משפיעות על ההנפקות? כשאג"ח מציעות תשואה גבוהה, המשקיעים מקבלים אלטרנטיבה בטוחה יחסית למניות. כדי לשכנע אותם לקנות מניה חדשה ומסוכנת יותר, ההנפקה חייבת להציע מחיר אטרקטיבי - כלומר הנחה על השווי.

מי הם החתמים ומה תפקידם? גופים פיננסיים שמתחייבים לרכוש את המניות שהציבור לא קנה, תמורת עמלה. הם מלווים את החברה בתמחור ובשיווק ההנפקה. עמלותיהם משולמות גם אם המשקיעים בהנפקה מפסידים לאחריה.

האם ההנפקות האלה מתאימות לציבור הרחב? הציבור יכול בדרך כלל להשתתף בהנפקות דרך הבנק או חבר הבורסה, אבל השתתפות בהנפקה היא השקעה מנייתית לכל דבר - עם סיכון להפסד, כפי שחוו השנה רוב המשקיעים בהנפקות החדשות. אין לראות בכתבה המלצה או ייעוץ השקעות.

מה יקרה אם ההנפקות יידחו? חברות שדוחות הנפקה נאלצות לממן צמיחה וחובות בדרכים אחרות - גיוס פרטי, הלוואות או דחיית השקעות. לעיתים הדחייה עצמה מורידה את השווי שיושג בהמשך, ולעיתים חלון טוב יותר משפר אותו.

שורה תחתונה

גל ההנפקות הישראלי לא בוטל - הוא מתומחר מחדש. יותר מ-3 מיליארד שקל של גיוסים מתוכננים תלויים כעת בנכונותם של בעלי השליטה להתפשר על המחיר וביכולתם של המוסדיים להאמין שהתנודתיות מאחורינו. עד אז, החתמים הם היחידים שהרווח שלהם מובטח. אין לראות בכתבה המלצה או ייעוץ השקעות.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>