אג"ח ממשלתיות בדולר ובאירו - עכשיו גם בתל אביב: האוצר מרחיב את הרישום הכפול לארבע סדרות נוספות

בשבוע האחרון קיבל שוק ההון הישראלי שדרוג שקט אבל משמעותי: ארבע סדרות נוספות של אגרות חוב ממשלתיות ישראליות הנקובות במטבע חוץ - דולר אמריקאי ואירו - החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב במסגרת רישום כפול. הסדרות החדשות נכנסו למסחר ב-28 באוקטובר, וב-2 בנובמבר החלה עשיית השוק המלאה בהן. עבור המשקיע הפרטי המשמעות פשוטה: אפשר לקנות חוב ממשלתי ישראלי במטבע זר ישירות בשקלים, מהחשבון הרגיל בבנק או בבית ההשקעות, בלי לפתוח חשבון מט"ח ובלי לשלם עמלות המרה.

מה זה בכלל רישום כפול? מדינת ישראל מנפיקה אגרות חוב לא רק בשקלים בישראל, אלא גם בדולרים ובאירו בשווקים הבינלאומיים - כך היא מגייסת כסף ממשקיעים זרים. עד לאחרונה, ישראלי שרצה לקנות את האיגרות האלה היה צריך חשבון מסחר בחו"ל או שירותי ברוקר בינלאומיים. רישום כפול (דואלי) אומר שאותן איגרות בדיוק - אותו נייר, אותה מדינה, אותו סיכון - נרשמות גם למסחר המקומי בבורסה בתל אביב, וניתן לקנות ולמכור אותן במסחר השקלי הרגיל. ההחזרים עצמם נקובים במטבע הזר, אבל העסקה מתבצעת בשקלים לפי שער ההמרה היציג.

המהלך לא נולד בוואקום. ב-1 ביוני 2026 הושקה תוכנית עשיית שוק ייעודית להנגשת אגרות החוב הממשלתיות הדואליות, והיא נחשבת להצלחה. לפי נתוני אגף החשבת הכללית במשרד האוצר והבורסה, מאז ההשקה ועד 23 באוקטובר נרשם מחזור מסחר מצרפי של כ-360 מיליון שקל בסדרות הקיימות, עם מחזור יומי ממוצע של כ-3.6 מיליון שקל ויותר מ-4,300 עסקאות - בהובלת קרנות נאמנות, תאגידים ומשקיעים פרטיים. על רקע הנתונים האלה הוחלט להרחיב את המהלך לארבע סדרות נוספות.

מי מבטיח שתמיד יהיה למי למכור? הבעיה הקלאסית של ניירות ערך חדשים היא נזילות: בלי עוסקים, אין מחיר הוגן. לשם כך דירקטוריון הבורסה אישר מסגרת תקציבית של עד 2 מיליון שקל בשנה למימון עשיית שוק באיגרות הגלובליות, וחברת "עידן מכשירים פיננסיים" מקבוצת ברק קפיטל נבחרה לשמש כעושה השוק. תפקידו של עושה השוק הוא להציג בקביעות מחירי קניה ומכירה, כך שמשקיע פרטי שרוצה לצאת מהפוזיציה לא ימצא את עצמו מול ספר פקודות ריק.

למה זה משנה לכיס שלכם? הרחבת הרישום פותחת לציבור הרחב ערוץ השקעה שהיה שמור בעבר בעיקר למוסדיים: חשיפה ישירה לחוב ממשלתי במטבעות הקשיחים של העולם. מי שמאמין שהשקל עלול להיחלש מול הדולר או האירו, יכול לגדר חלק מהתיק בלי לעבור דרך חשבון זר, בלי עמלות המרה מקדימות ובלי מינימומים גבוהים. זו גם דרך לגוון את התיק: אג"ח ממשלתי במטבע זר נוטה לנוע אחרת מאג"ח שקלי וממניות ישראליות - וגיוון אמיתי נמדד בדיוק בזה.

גיל כהן, סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון במשרד האוצר, ציין עם ההכרזה כי הרחבת הרישום יוצרת חיבור חיוני בין פעילות המדינה בשוקי החוב הבינלאומיים לבין שוק ההון המקומי, ותורמת לשכלולו. יניב פגוט, סמנכ"ל מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה, הוסיף כי המהלך מהווה הבעת אמון ומעניק לציבור המשקיעים גישה רחבה יותר לחוב הממשלתי במטבע חוץ - ללא צורך בהמרת מט"ח.

הסיכונים - בלי להתלהב יתר על המידה. אגרות חוב ממשלתיות נחשבות לניירות סולידיים, אבל הן לא חסינות סיכון, ובמיוחד לא כשהן נקובות במטבע זר. הסיכון הראשון הוא סיכון מט"ח: אם השקל מתחזק מול הדולר, הערך השקלי של האיגרת יורד גם אם מחירה הדולרי לא זז. השני הוא סיכון ריבית: אם הריבית בארצות הברית או באירופה עולה, מחירי האיגרות הקיימות יורדים - ואיגרות ארוכות רגישות לכך הרבה יותר מקצרות. שלישית, אלה עדיין ניירות במחזורים קטנים יחסית: מחזור יומי של מיליוני שקלים בודדים אינו דומה לעומק של אג"ח ממשלתי שקלי, ולמרות עושה השוק, מרווחי הקניה-מכירה עלולים להיות רחבים יותר. בנוסף, כדאי לזכור שהתשואה הדולרית אינה מובטחת במונחים שקליים: רווח במטבע הזר יכול להימחק בשלום אם השקל מתחזק, ולהפך - זו בדיוק מהות החשיפה המטבעית, והיא דו-כיוונית לחלוטין, בשני הכיוונים.

מה בודקים לפני שקונים? שלושה פרמטרים מרכזיים. ראשית, המטבע: דולר או אירו - לכל אחד מאפייני ריבית וסיכון שונים. שנית, המח"מ (משך חיים ממוצע): ככל שהאיגרת ארוכה יותר, כך היא רגישה יותר לשינויי ריבית. שלישית, התשואה לפדיון: המספר שמבטא את התשואה השנתית הצפויה אם מחזיקים את האיגרת עד הסוף. את כל הנתונים האלה אפשר למצוא במערכות המסחר של הבנקים ובתי ההשקעות ובאתר הבורסה, וכדאי להשוות אותם מול התשואות של אג"ח שקלי בערוץ המקומי לפני שמחליטים.

איך קונים בפועל? בדיוק כמו כל נייר ערך ישראלי: מזינים את מספר הסדרה במערכת המסחר של הבנק או בית ההשקעות, רואים את המחיר השקלי וקונים. אין צורך בהתאמות מיוחדות בחשבון. יתרון נוסף הוא מיסוי מסודר דרך הגוף הישראלי המסחר, בלי הכרחות דיווח בחו"ל - אם כי תמיד כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מס לגבי נסיבות אישיות.

מבט קדימה. בבורסה כבר מסמנים את השלב הבא: אם הסדרות החדשות יעמדו בתנאי הסף, תיבחן שילובן במדדי הבורסה הקיימים ואף הקמה של מדדים ייעודיים לאג"ח דואליות. צעד כזה יכול להביא ליצירת קרנות סל ומוצרים מחקים על החוב הממשלתי הזר - ולהפוך את הערוץ הזה לזמין עוד יותר. שווה גם לעקוב אחרי השפעת ההצטרפות של עושי שוק בינלאומיים נוספים לתוכניות הממשלתיות - צעד שעשוי להעמיק עוד יותר את הנזילות. ההצלחה תימדד בנתון אחד פשוט: המחזורים. אם הקצב של 3.6 מיליון שקל ביום יגדל פי כמה עם הסדרות החדשות, הרישום הכפול ייראה כמו תחילתו של שוק של ממש.

שני מונחים שכדאי להכיר לפני הכניסה. המונח הראשון הוא מח"מ - משך חיים ממוצע. זהו מדד ממוצע לזמן שבו האיגרת מחזירה את הכסף למשקיע, והוא הקובע העיקרי של רגישות המחיר: איגרת עם מח"מ ארוך תאבד אחוזים רבים מערכה כשהריבית עולה, ואיגרת קצרה תזוז מעט. המונח השני הוא תשואה לפדיון - התשואה השנתית שהמשקיע יקבל אם יקנה במחיר הנוכחי ויחזיק עד לפירעון המלא. התשואה לפדיון היא כלי ההשוואה הנכון בין איגרות שונות, ולא הריבית הנקובה על הנייר.

איך זה משתלב מול החלופות הקיימות? המשקיע השקלי הכולל הכיר עד כה שלוש חלופות עיקריות לחלק הסולידי בתיק: אג"ח ממשלתי שקלי, קרנות כספיות, ופיקדונות בנקאיים. האג"ח הדואליות החדשות מוסיפות מימד שהיה חסר: חשיפה סולידית למטבע זר בלי לצאת מהשוק המקומי. מול קרן כספית, האיגרות האלה תנודתיות יותר אבל צמודות לנכס מסוג אחר לגמרי; מול פיקדון, הן סחירות בכל יום מסחר - אבל המחיר שלהן יכול גם לרדת. אין כאן חלופה שמוחקת את האחרות, אלא עוד רובד בארגז הכלים. העיקרון המנחה נשאר זהה לכל רובד: התאמה בין אופי הנייר לבין המטרה שהכסף נועד לה, אופק ההשקעה, ורמת התנודתיות שאתם באמת מסוגלים לעמוד בה בלי לקבל החלטות פזיזות.

הקשר היסטורי קצר. רישום כפול של ניירות ערך בין בורסת תל אביב לשווקי העולם קיים שנים בצד המנייתי - חברות כמו טבע נסחרות במקביל בתל אביב ובניו יורק. החידוש של התוכנית הנוכחית הוא ההבאה של אותו מנגנון לצד האג"חי, ובשילוב מנגנון עשיית שוק מסובסד מהיום הראשון - הכרה מוקדמת של הרגולטור בכך שנזילות היא תנאי הקמה של שוק, ולא תוצאה שתגיע מעצמה.

שאלות שמשקיעים שואלים. האם האיגרות האלה מגובות בדיוק כמו אג"ח ממשלתי שקלי? כן - מדובר באותו חייב, מדינת ישראל, ובאותה מחויבות חוזית; ההבדל הוא המטבע שבו נקוב ההחזר. האם אפשר להחזיק אותן בקופת גמל או בקרן השתלמות? זה תלוי במסלול ההשקעה של הגוף המנהל - מסלולי המדדים עדיין לא חשופים לניירות החדשים, וזו בדיוק הסיבה שהשלב הבא של שילובן במדדים משמעותי כל כך. והאם זה מתאים לכולם? לא - מי שההוצאות שלו כולן בשקלים ואין לו צורך בחשיפה מטבעית, לא בהכרח צריך את הרובד הזה; הוא מיועד בעיקר למי שמחפש גיוון מטבעי מודע.

השורה התחתונה: ארבע סדרות אג"ח ממשלתיות בדולר ובאירו נוספו למסחר המקומי, בעקבות תוכנית עשיית שוק שרשמה כ-360 מיליון שקל מחזור תוך פחות מחמישה חודשים. עבור המשקיע הפרטי זו אפשרות נגישה לגוון את התיק למטבעות קשיחים מהחשבון הרגיל - אבל עם סיכון מט"ח וסיכון ריבית שצריך להכיר ולהבין לפני הכניסה. כמו תמיד: כלי חדש הוא לא המלצה - הוא אפשרות שצריך לבדוק בכובע וברוגע מול התיק, המטרות והצרכים האישיים שלכם.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>