שיא בשוק האג"ח: 170 מיליארד שקל גויסו השנה - אבל פחות ופחות חברות

שוק האג"ח הקונצרני בישראל שובר שיאי גיוס: מתחילת 2026 ועד סוף אוקטובר הונפקו איגרות חוב קונצרניות בהיקף של כ-170.2 מיליארד שקל במונחי ערך נקוב - עלייה של 31% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אבל מאחורי המספר הגדול מסתתרת תמונה הפוכה: מספר החברות שפונות לשוק הולך ומצטמצם, ויותר ממחצית הכסף מגיע מגוף אחד - המערכת הפיננסית. כך עולה מסקירת סוכנות הדירוג מידרוג שפורסמה אתמול וסוכמה בביזפורטל.

השיא מעניין במיוחד לנוכח הרקע: שנה של ריבית יורדת, תנודתיות גאו-פוליטית ושוק מניות רותח מושכים תשומת לב לכיוונים שונים. דווקא שוק החוב, הנחשב למשעמם, הוא שרושם את התנועה הגדולה ביותר של כסף אמיתי - ובעיקר כסף של הגופים הגדולים במשק.

המספר הגדול: 31% יותר גיוסים משנת 2025

170.2 מיליארד השקלים שגוייסו בעשרת החודשים הראשונים של 2026 משווים ל-129.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ולבקישות של 74.7 מיליארד שקל בלבד בעשרת החודשים הראשונים של 2024 - כלומר זינוק של 128% בתוך שנתיים. גם אוקטובר לבדו היה חזק: הנפקות של כ-9.4 מיליארד שקל, לעומת 6.9 מיליארד באוקטובר 2025 ו-5.9 מיליארד באוקטובר 2024.

הסיבה המרכזית לשיא היא סביבת הריבית. בנק ישראל הוריד את הריבית שלוש פעמים השנה - במאי, ביולי ובספטמבר - ובאוקטובר השאיר אותה על 3.25%, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2022. ריבית נמוכה יותר מוזילה לחברות את עלות החוב החדש ומאפשרת להן למחזר הלוואות שנלקחו בתנאים יקרים יותר.

אבל: רק 17 חברות גייסו באוקטובר

כאן התמונה מתהפכת. באוקטובר השנה גייסו חוב 17 מנפיקים בלבד, לעומת 26 באוקטובר אשתקד ו-22 באוקטובר 2024 - ירידה של כ-35% בתוך שנה. התוצאה: הגיוס הממוצע למנפיק יותר מהוכפל, מכ-265 מיליון שקל באוקטובר אשתקד לכ-553 מיליון שקל השנה. כלומר, ההיקפים גדלים אבל הפעילות מתרכזת במספר קטן של גופים גדולים. גם בכלל השנה נכנסה רק חברה חדשה אחת לשוק באוקטובר - דיפלומט אחזקות.

המשמעות למשקיע היא תפריט מצומצם יותר: פחות סדרות חדשות של חברות קטנות ובינוניות, ויותר סדרות ענק של גופים מוכרים. מי שמחפש פיזור בין מנפיקים רבים מוצא פחות אפשרויות חדשות.

המערכת הפיננסית אחראית ליותר ממחצית הכסף

הבנקים והמוסדות הפיננסיים גייסו מתחילת השנה כ-90.3 מיליארד שקל, עלייה של 59% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - וכ-53% מכלל ההנפקות הקונצרניות. באוקטובר היה משקלם גבוה עוד יותר: 5.7 מיליארד שקל, כ-60% מכלל ההנפקות בחודש.

בנק לאומי לבדו גייס באוקטובר כ-4 מיליארד שקל - כ-43% מכלל ההנפקות הקונצרניות בחודש. דיסקונט מנפיקים הוסיפה כמיליארד שקל, הפניקס גיוסי הון כ-679 מיליון שקל. מחוץ למערכת הפיננסית בלטו ג'נריישן קפיטל עם כ-1.2 מיליארד שקל וחברת מגורית ישראל עם כ-383 מיליון שקל. הנתון הזה מסביר איך אפשר לראות שיא בגיוסים במקביל לצניחה במספר המנפיקים: הנפקה אחת של בנק גדול שווה בהיקפה לעשרות הנפקות של חברות בינוניות.

איך זה נראה בפרקטיקה? חברה שגייסה לפני שנתיים אג"ח בריבית גבוהה יכולה היום להנפיק סדרה חדשה בעלות נמוכה יותר ולפרוע את הישנה. חלק ניכר מהשיא השנתי הוא בדיוק זה - מיחזור, לא בהכרח צמיחה של החברות עצמן. זו עוד סיבה לקרוא את נתון ה-170 מיליארד בזהירות: הוא מודד פעילות, לא בהכרח התרחבות עסקית.

הנדל"ן נסוג: ירידה של 67% באוקטובר

בכיוון ההפוך נע ענף הנדל"ן והבינוי. מתחילת השנה גייסו חברות הענף 42.6 מיליארד שקל, ירידה של 5% לעומת התקופה המקבילה (אם כי עדיין 25% מעל 2024). אבל באוקטובר התרחשה היפנית האמיתית: חברות הנדל"ן גייסו כ-1.2 מיליארד שקל בלבד, לעומת 3.6 מיליארד באוקטובר אשתקד - צניחה של 67%. חלקו של הענף בעוגת ההנפקות ירד מ-25% מתחילת השנה ל-13% בלבד באוקטובר.

נתוני ההנפקות לבדם לא מגלים אם מדובר בקושי של החברות לגייס, בצמצום צורכי מימון או בהחלטה לדחות הנפקות לתקופה טובה יותר - אבל עבור משקיעים באג"ח נדל"ן, הירידה במבשר החדשות היא נתון שצריך להכיר.

פחות חברות לא מדורגות - אבל לא פחות סיכון

גם בקרב החברות שאינן מחזיקות בדירוג אשראי נרשמה ירידה: 70 חברות לא מדורגות גייסו השנה, לעומת 88 אשתקד. עם זאת, היקף הגיוסים של חברות בדירוג נמוך או ללא דירוג דווקא עלה: בנטרול הגופים הפיננסיים, הונפקו מתחילת השנה כ-15.8 מיליארד שקל באג"ח בקבוצת Baa.il או ללא דירוג, לעומת 14.5 מיליארד שקל אשתקד. מתוך כלל הגיוסים הלא-פיננסיים, כ-17% היו של חוב לא מדורג ועוד כ-3% של חוב בדירוג נמוך.

בשוק המשני הפלח הזה גובה מחיר: באוקטובר סיימו 75 מתוך 96 קרנות האג"ח הקונצרני ללא רכיב מנייתי את החודש בירידה, בממוצע של כ-0.22%. מתחילת השנה הניבו הקרנות האלה כ-1.8% בממוצע, אבל 40 מהן מסומנות ב-(!) - סימון המתיר להן להחזיק יותר אג"ח בדירוג נמוך או ללא דירוג - והתשואה שלהן מתחילת השנה עומדת על כ-1.2% בלבד, לעומת כ-2.3% בשאר הקרנות.

לחברות נדל"ן יש צורך תמידי במימון: לרכישת קרקעות, לבנייה ולמחזור חובות קיימים. כשהן מנפיקות פחות, אחת ההשלכות האפשריות היא האטה בייזום פרויקטים חדשים - או מעבר למקורות מימון אחרים, כמו הבנקים או שוק ההון הפרטי. המשקיעים, מצדם, הפכו בררניים יותר כלפי הענף בשנים האחרונות, ודורשים תשואה גבוהה יותר כדי להשתתף - מה שמייקר עוד יותר את הגיוס ומעודד דחיית הנפקות.

גם שני ערוצים צדדיים בולטים

שוק הניירות המסחריים, המשמש לגיוס לטווח קצר, צמח ל-24.8 מיליארד שקל מתחילת השנה - עלייה של 8% לעומת אשתקד וזינוק של 106% מול 2024. במקביל, מכשירי מימון מובנה, ובהם אג"ח המגובות בפיקדונות, הגיעו להנפקות של 31.6 מיליארד שקל - עלייה של 29%. שני הנתונים האלה אינם נכללים בסכום של 170.2 מיליארד שקל. לעומת זאת, חברות שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים גייסו השנה כ-5.6 מיליארד שקל בלבד בישראל - ירידה של 32% - ומהוות כיום רק כ-3% מהשוק.

אג"ח קונצרנית היא למעשה הלוואה שהציבור מעניק לחברה: החברה משלמת ריבית קבועה לאורך הדרך ומחזירה את הקרן בפדיון. רוב המשקיעים הביתיים לא קונים אג"ח בודדות אלא דרך קרנות נאמנות או קרנות סל, ולכן נתוני הקרנות - כמו ירידתן של 75 מתוך 96 קרנות באוקטובר - הם המדד הרלוונטי לרוב הציבור. מי שמחזיק קרן אג"ח קונצרני כללית מושפע בעקיפין מכל התופעות שתוארו כאן: ריכוזיות המנפיקים, חשיפה לנדל"ן, וחלק החוב הלא מדורג בתיק.

מה זה אומר למשקיע הביתי

שלוש נקודות לסיכום התמונה. ראשית, הריבית היורדת היא חדשות טובות למנפיקים אבל חרב פיפיות לחוסכים: התשואות על אג"ח חדשות יורדות בהתאם. שנית, ריכוזיות הגיוסים מחדדת את חשיבות הבדיקה הפרטנית: פחות סדרות חדשות פירושן פחות הזדמנויות פיזור. שלישית, הפלח הלא מדורג לא התכווץ בהיקפו - מי שמחזיק בקרנות המסומנות ב-(!) צריך לדעת שהן נושאות תשואה עודפת, אבל גם סיכון עודף, ושנת 2026 ממחישה זאת בתשואה החלשה יחסית שלהן.

לסיום, עדכון אחד לעוקבים: שוק החוב הישראלי מגיע לנתוני השיא על רקע יציבות יחסית בריבית ובאינפלציה, אבל חודשי החורף יבחנו אם גם חברות שאינן פיננסיות יצטרפו לגל. ככל שהריבית תמשיך לרדת, התמריץ למחזור יגבר - והשאלה היא אם הביקוש של המשקיעים יישאר גבוה דיו כדי לקלוט את כולו.

שאלות נפוצות

מה זה ערך נקוב? הסכום שהמנפיק מתחייב להחזיר למחזיקי האיגרת בפדיון, שונה מהמחיר שבו האיגרת נסחרת בבורסה. סכומי הגיוס מוצגים במונחי ערך נקוב, והתמורה בפועל יכולה להיות מעט גבוהה או נמוכה יותר.

מה קרה לריבית השנה? בנק ישראל הוריד את הריבית במאי, ביולי ובספטמבר, ובאוקטובר השאיר אותה על 3.25% - הנמוכה מאז 2022. הירידות מוזילות גיוס לחברות אבל גם את התשואה לחוסכים.

מה המשמעות של קרן המסומנת ב-(!)? שהקרן רשאית להחזיק יותר אג"ח בדירוג נמוך או בלתי מדורגות. היא עשויה להשיג תשואה עודפת, אך נושאת סיכון גבוה יותר.

מה ההבדל בין אג"ח קונצרנית לאג"ח ממשלתית? אג"ח ממשלתית היא הלוואה למדינת ישראל, הנחשבת לסיכון הנמוך ביותר בשוק המקומי. אג"ח קונצרנית היא הלוואה לחברה פרטית, ולכן התשואה עליה גבוהה יותר - והסיכון להיפוך גדול יותר.

למה הבנקים מגייסים כל כך הרבה? הגופים הפיננסיים ממחזרים חובות ישנים בריבית נמוכה יותר וממנים את פעילות האשראי הגואה. הנתונים מבוססים על סקירת מידרוג של הנפקות שפורסמו עד 25 באוקטובר 2026.

שורה תחתונה

שוק האג"ח הקונצרני נמצא בשיא היסטורי של גיוסים - 170 מיליארד שקל בעשרה חודשים - אבל השיא שייך בעיקר לבנקים ולמוסדות הפיננסיים. חברות הנדל"ן נסוגות, מספר המנפיקים צונח, והמשקיעים מקבלים תפריט מצומצם ותשואות נמוכות יותר. אין לראות בכתבה המלצה או ייעוץ השקעות.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>