הזהב 27% מתחת לשיא: מה הפיל את המתכת היקרה - והאם ההתאוששות אמיתית?

בינואר 2026 נרשם השיא שאיש לא ישכח: 5,405 דולר לאונקיית זהב, הגבוה ביותר אי פעם. מאז המגמה התהפכה - ובאוקטובר הירידה הפכה למפולת. המתכת היקרה נפלה לשפל של שנה, כ-27% מתחת לשיא ההיסטורי, וגררה איתה את הכסף מתחת ל-50 דולר לאונקיה. רק בתחילת נובמבר החל הזהב להתאושש, ובמסחר ב-3 בנובמבר הוא נסחר סביב 3,950-3,960 דולר - עלייה של יותר מאחוז ליום, אבל עדיין רבע מתחת לשיא. מה גרם לאחת הצניחות החדות של השנה, האם "ציידי המציאות" שחוזרים בימים אלה צודקים - ומה כל זה אומר לישראלים שמחזיקים זהב?

מה בדיוק קרה באוקטובר? הזהב נכנס לחודש כבר במגמת ירידה, אבל אוקטובר הוא שהפך אותה לקריסה. עוד ב-13 באוקטובר נסחר בירידה של יותר מ-20% מהשיא ההיסטורי מינואר. ב-14 באוקטובר הגיעה המכה הבאה: נתון מדד מחירים לצרכן חם בארצות הברית החזיר את ההימורים על העלאת ריבית, והזהב נפל מתחת ל-4,100 דולר. ההידרדרות נמשכה, וב-29 באוקטובר נגע בשפל של שנה. נכון ל-3 בנובמבר הוא נסחר ב-26.7% מתחת לשיא של 5,405 דולר - צניחה שאין לה הרבה תקדימים בתולדות המתכת.

הסיבה הראשית: ריבית, ריבית ושוב ריבית. זהב הוא נכס שלא נושא ריבית - הוא לא משלם דיבידנד, ריבית או קופון. לכן הוא משגשג כשהריביות נמוכות והכסף "זול", וסובל כשהריביות עולות והמשקיעים יכולים לקבל תשואה נטולת סיכון במקום אחר. השרשרת שפגעה בו הפעם עבדה בדיוק לפי הספר: עלייה חדה במחירי הנפט (הברנט טיפס לסביבות 110 דולר לחבית) הזינה חששות מאינפלציה מתחדשת, מדד אמריקאי חם הוכיח שהחששות מוצדקים, והשווקים החלו לתמחר ריבית גבוהה לאורך זמן - מה שמכונה בשוק higher for longer. הפדרל רזרב והבנק המרכזי האירופי אכן העלו את הריבית ברבע נקודת אחוז בהחלטותיהם האחרונות, והתשואות על אג"ח ממשלתיות בעולם זינקו. מול אג"ח ממשלתי אמריקאי שמשלם תשואה גבוהה, הזהב פתאום נראה הרבה פחות אטרקטיבי.

הגורם המשלים: מחזור של רווחים. לצניחה היה גם רכיב טכני-פסיכולוגי. הזהב עלה חדות ב-2025 ובתחילת 2026, והרבה משקיעים ישבו על רווחים גדולים. כשהמגמה התהפכה, מימושי רווחים האצו את הירידה - ומכירות נוספות נולדו מהירידה עצמה, כולל מכירות כפויות של שחקנים ממונפים. תופעה דומה פגעה גם בכסף, שנפל מתחת ל-50 דולר לאונקיה אחרי שהיה מהכוכבים של השנה.

אז למה הוא עולה שוב דווקא בתחילת נובמבר? שתי סיבות עיקריות, לפי דיווחי Investing.com מ-2 בנובמבר. ראשית, "ציידי מציאות": אחרי צניחה של כ-27% מהשיא, חלק מהמשקיעים מעריכים שהמכירה הפריזה ונכנסים לקנות במחירי מבצע. שנית, הזהב לא שכח את תפקידו המסורתי כמקלט: המתיחות הגיאופוליטית מול איראן לא נעלמה, וברגעי אי-ודאות ביטחונית הביקוש לזהב חוזר. בנק שווייצרי בולט אף מפרסם עדיין תחזית של 5,000 דולר לאונקיה - כלומר, חזרה כמעט מלאה לשיא ההיסטורי.

לא הראשונה ולא האחרונה: מה מלמדת ההיסטוריה? לזהב יש היסטוריה ארוכה של עליות מטאוריות ותיקונים כואבים. ב-2011 הגיע לשיא חדש סביב 1,920 דולר, ואז נכנס לירידות של שנים שקיצצו כמעט מחצית מערכו. במרץ 2020, בעיצומה של הלם הקורונה, הוא צנח בתחילה דווקא יחד עם המניות - ורק אחר כך החל את הרלי הגדול. המכניזם חוזר על עצמו: אחרי רלי ארוך נצברים רווחים גדולים, קהל הקונים הופך רגיש, וכל שינוי מגמה מוניטרי מדליק מכירות מדורגות. מי שקונה זהב צריך לדעת מראש שהתנודתיות הזו חלק מהחבילה - היא לא באג, אלא מאפיין מובנה של הנכס.

ומה קרה לכסף, אחיו הקטן? הכסף נפל אף הוא מתחת ל-50 דולר לאונקיה, אחרי שנה שבה היה מכוכבי הסחורות. הכסף נחשב לגרסה התנודתית של הזהב: יש לו גם ביקוש תעשייתי (סולארי, אלקטרוניקה), ולכן הוא נע בטווחים קיצוניים יותר משני הכיוונים. כשהזהב משתקם, הכסף בדרך כלל מוביל את הריבאונד באחוזים - ולהפך. משקיעים ישראלים נחשפים אליו בעיקר דרך קרנות סל חו"ליות, וכדאי לזכור שהתנודתיות הגבוהה יותר אומרת גם סיכון גבוה יותר.

איך עוקבים אחרי המחיר בלי להשתגע? המחיר הרשמי הוא מחיר הספוט לאונקיה (XAU/USD), שמתפרסם בכל אתרי הסחורות הגדולים. לחישוב השווי בשקלים מכפילים בשער הדולר השוטף. כלל אצבע שימושי: אל תבדקו את המחיר כל יום - אם המטרה היא הגנה ארוכת טווח, בדיקה חודשית מספיקה בהחלט, ובדיקה יומית רק מזמינה החלטות רגשיות שרובן מסתיימות רע.

מה אומרים האנליסטים על ההמשך? הדעות מפוזרות. הצד האופטימי מצביע על הרצף ההיסטורי: משברי זהב קודמים נרכשו בדיעבד, ועל כך שהגורמים ארוכי הטווח - רכישות זהב של בנקים מרכזיים ואי-ודאות גיאופוליטית - לא השתנו. הצד הזהיר מזכיר שהתנאים המוניטריים השתנו באופן אמיתי: כל עוד הריבית בעולם עולה והתשואות גבוהות, הזהב נושא "עלות החזקה" כבדה. אנליסטים שצוטטו השבוע ממתינים לשלושה תנאים להיפוך מלא: האטה מוכחת באינפלציה האמריקאית, אות מובהק מהפד על סיום מחזור ההעלאות, והתייצבות מחירי האנרגיה.

הזווית הישראלית שרבים מפספסים: מחיר הזהב בשקלים. ישראלי שקנה זהב לא חווה את אוקטובר בדיוק כמו משקיע אמריקאי. מחיר הזהב נקוב בדולרים, והשקל פוחת בתקופה האחרונה ב-3.1% מול הדולר. במילים פשוטות: הירידה בדולרים תורגמה לירידה מתונה יותר בשקלים, כי כל דולר של זהב שווה יותר שקלים מאשר בתחילת אוקטובר. זה עובד גם לכיוון השני: כשהזהב יתאושש, שקל שיתחזק ימתן את העלייה. ההפרש הזה בין התשואה הדולרית לתשואה השקלית הוא אחד הדברים הכי פחות מובנים אצל משקיעים מתחילים - והוא קריטי בדיוק בתקופות של תנודתיות במט"ח. מי שמחזיק זהב בישראל מחזיק למעשה שני נכסים בו זמנית - מתכת ומטבע - וכדאי לדעת את זה לפני שמסיקים מסקנות מהכותרות הדולריות.

איך בכלל מחזיקים זהב בישראל - ומה ההבדלים? ארבע דרכים עיקריות, ולכל אחת מאפיינים שונים. זהב פיזי (מטבעות ומטילים, למשל מטבעות "ירושלים של זהב" או מטילים מהבנקים) נותן אחזקה ישירה אבל כרוך במרווח קנייה-מכירה, אחסון וביטוח. תכשיטים הם הדרך הפחות יעילה - מחירם כולל עבודת צורף ומע"מ, וההחזר במכירה נמוך בהרבה ממחיר הזהב הטהור. קרנות סל ותעודות על זהב (בארץ ובחו"ל) נותנות חשיפה נזילה במחירי דמי ניהול נמוכים, בלי לוגיסטיקה - אבל הן נייר ערך לכל דבר, עם החשיפה הדולרית המובנית. ויש גם פיקדונות ומוצרים מובנים צמודי זהב בבנקים, שמגנים על הקרן אבל מגבילים את התשואה. הבחירה ביניהם תלויה במטרה: הגנה ארוכת טווח, ספקולציה, או קישוט.

מה המס מספר על זהב? רווח ממכירת זהב חייב במס רווחי הון - בישראל בדרך כלל בשיעור של 25% על הרווח הריאלי בניירות ערך, ובמסלולים מסוימים על זהב פיזי החישוב שונה. הנקודה החשובה היא פרקטית: הפסד בזהב, כמו ההפסד שנצבר למי שקנה לפני הצניחה ויממש בהפסד, הוא מגן מס שאפשר לקזז מול רווחים אחרים באותה שנה ובשנים הבאות. מי ששוקל מימוש בהפסד כדאי שיבדוק את נושא הקיזוז עם איש מקצוע - לפני שמוכר, לא אחרי.

שלוש שאלות לפני שקונים זהב בזול. ראשונה: מה התפקיד של הזהב בתיק? הגנה מפני אינפלציה ומשברים היא תפקיד לגיטימי - הימור על ריבאונד מהיר הוא כבר ספקולציה, ושווה לקרוא לה בשמה. שניה: באיזה אופק? מי שקונה ל-20 שנה יכול להתעלם מאוקטובר 2026; מי שקונה לחצי שנה נכנס להימור על הריבית האמריקאית. שלישית: כמה? גם מעריצי הזהב הגדולים ממליצים על הקצאה מוגבלת - מקובל לציין 5%-10% מהתיק - ולא על הימור ריכוזי.

מה מנתקל את הנתונים הקרובים? שלושה אירועים יכתיבו את הכיוון בשבועות הקרובים: נתוני האינפלציה הבאים בארצות הברית (כל נתון חם מחזיר את הלחץ), החלטות הריבית הבאות של הפד וה-ECB, ומחיר הנפט - שעלות נוספת בו תזרים עוד אינפלציה למערכת. מי שעוקב אחר הזהב צריך לעקוב בעצם אחר שלושת הללו, ולא רק אחר הגרף של המתכת עצמה.

השורה התחתונה: אוקטובר 2026 לימד שיעור ישן מחדש - גם "הנכס הבטוח בעולם" יכול לאבד רבע מערכו כשהריבית נעה נגדו. הצניחה נולדה מצירוף של נפט יקר, אינפלציה דביקה והעלאות ריבית, וההתאוששות של תחילת נובמבר עדיין שברירית ותלויה בנתונים הבאים. למי שמחזיק זהב להגנה ארוכת טווח, התשובה הנכונה היא בדרך כלל לא לעשות דבר; ולמי ששוקל להצטרף במחירי המבצע - זהו הימור לגיטימי, אבל הימור, שצריך לעשות רק בכסף שאפשר לשהות איתו בתנודות ובאופק מתאים. ההיסטוריה ארוכת הטווח בצד הזהב, אבל הטווח הקצר, בימים אלה, בצד הריבית - ולכן סבלנות, הקצאה מוגבלת ובדיקה חודשית במקום פניקה יומית הם הכלים הנכונים לתקופה הזו.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>