אל על מפרסמת בחמישי: אחרי מיליארד דולר רווח מפרצת הברזל, הרבעון שבו התחרות חזרה

הדוח שיסגור את הרבעון החזק בהיסטוריה שלה?

אל על תפרסם ביום חמישי הקרוב, 5 בנובמבר 2026, את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי - והציפיות סביבם גבוהות במיוחד. חברת התעופה מגיעה לדוח אחרי תקופה חסרת תקדים: לפי כלכליסט, מאז פרוץ מלחמת חרבות הברזל ועד סוף הרבעון השני של 2026 צברה רווח נקי מצטבר של כ-1.04 מיליארד דולר. הרבעון השלישי, שכלל את עונת הקיץ העמוסה ואת התקופה שבה חברות התעופה הזרות החלו לחזור לישראל בהמוניהן, יהיה המבחן האמיתי: האם אל על הצליחה לשמור על הרווחיות גם כשהתחרות חזרה לשחק. הרבעון השלישי הוא גם רבעון השיא המסורתי של ענף התעופה הישראלי - חודשי הקיץ וחגי תשרי הם תקופת הביקוש הגבוהה בשנה לנסיעות יוצאות - כך שהוא נותן תמונה על הביקוש בשיאו.

כדי להעריך את הדרך שעברה החברה, מספיק להיזכר היכן הייתה לפני כמה שנים: חברה ששרדה את משבר הקורונה בעזרת חילוץ, עם שווי שוק נמוך ועתיד מעורפל. היום מדובר באחת החברות הגדולות בבורסה בתל אביב, עם שווי שוק של כ-11.5 מיליארד שקל (אמצע אוקטובר, לפי כלכליסט), מאזן חזק וכניסה צפויה למדד המוביל. דוח יום חמישי יספר אם הקפיצה הזו ממשיכה גם ברבעון שבו חזרה התחרות.

מה עשתה אל על ברבעון הקודם?

כדי להבין את רף הציפיות, כדאי להיזכר במספרים של הרבעון השני, כפי שפורסמו בדוחות וסוקרו בביזפורטל. ההכנסות גדלו ב-27% לעומת הרבעון המקביל והסתכמו ב-986 מיליון דולר, והרווח הנקי הוכפל ל-132.1 מיליון דולר, לעומת 65.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הגיע ל-139.6 מיליון דולר, וה-EBITDAR עלה ב-24% ל-222.2 מיליון דולר, לעומת 178.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה - וכל זאת למרות שמבצע "שאגת הארי" קיצץ מהרבעון כ-55 מיליון דולר, ובסך הכול כ-145 מיליון דולר לאחר מס במחצית הראשונה.

גם שיעורי הרווח מספרים סיפור של שיפור: שיעור הרווח לפני מס עלה מ-11.4% ל-17.3%, ושיעור הרווח הנקי מההכנסות הגיע ל-13.4%, לעומת 8.5% ברבעון המקביל. מדד הפעילות שמספר את הסיפור הבולט ביותר הוא נתח השוק: אל על וסאן דור החזיקו ברבעון השני ב-50.2% מתנועת הנוסעים בנתב"ג, לעומת 39.6% ברבעון המקביל - כלומר, כמעט כל נוסע שני שטס מישראל טס עם הקבוצה.

נקודה שחשוב לזכור בהשוואה: הרבעון השני לא היה רבעון "נקי" מבחינה תפעולית. בעקבות מבצע "שאגת הארי", שהסתיים ב-9 באפריל, אל על פעלה במלוא העוצמה רק בחודשיים מתוך שלושת חודשי הרבעון וחזרה בהדרגה לפעילות מלאה - ועם זאת רשמה את המספרים האלה. במחצית הראשונה כולה ההכנסות ממכירת כרטיסי נוסעים דווקא ירדו ב-3.7% ל-1.342 מיליארד דולר, בגלל אותה הפרעה, בעוד ההכנסות מחכירת מטוסים קפצו. הרבעון השלישי הוא לכן הרבעון המלא הראשון ללא הפרעה תפעולית משמעותית - וזו הסיבה שהציפיות ממנו כל כך גבוהות.

המספרים התפעוליים שמאחורי השורה התחתונה

הגידול לא בא רק מהמחירים: היצע המושבים המשוקלל קילומטר (ASK) גדל ב-9.2% לעומת הרבעון המקביל, ל-7.47 מיליארד, התנועה המשוקללת גדלה ב-6.3% ל-6.72 מיליארד, מספר קטעי הטיסה גדל ב-3.7% ל-1.65 מיליון, וגם הצי התרחב. ההכנסה למושב משוקלל קילומטר (RASK) גדלה ב-12.3% ל-11.56 סנט. בתחום העלויות, העלות למושב בנטרול דלק (CASK) עלתה בשיעור מתון של 4.5% ל-8.47 סנט, בין היתר על רקע התחזקות השקל מול הדולר. צבר ההזמנות העתידיות - כרטיסים ושוברים שכבר נמכרו - הגיע בסוף הרבעון לשיא של כ-1.4 מיליארד דולר, לעומת 1.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה.

המאזן מראה חברה במצב פיננסי שונה לחלוטין מזה של תחילת העשור: המקורות הנזילים עמדו בסוף יוני על 2.062 מיליארד דולר, ההון העצמי גדל ל-1.129 מיליארד דולר, ומועדון הנוסע המתמיד מנה 3.7 מיליון חברים - גידול של כ-270 אלף לעומת התקופה המקבילה. מקור הכנסה שצמח במיוחד הוא חכירת מטוסים לחברות אחרות: 41.4 מיליון דולר ברבעון, לעומת 17.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

מה החברה עצמה צופה לרבעון השלישי?

בדוחות הרבעון השני אל על נתנה תחזית מפורשת לרבעון השלישי, והיא הסולם שמולו יימדד הדוח ביום חמישי: ה-ASK צפוי לגדל ב-6% עד 10% לעומת הרבעון המקביל, ה-RASK צפוי לעלות ב-4% עד 7%, ושיעור התפוסה צפוי להישאר מעל 90%. בנוסף, החברה העריכה שהביקושים לטיסותיה יישארו גבוהים. אם התחזיות יתממששו - ובוודאי אם יעלו עליהן - מדובר בהמשך ישיר של המומנטום של החציון הראשון. נקודה נוספת למעקב: החברה עשויה לעדכן בדוח את התחזית לשנת 2026 כולה, וכל שינוי בציפיות לרבעון האחרון של השנה יעניין את השוק לא פחות מהמספרים של הרבעון השלישי עצמו.

השינוי הגדול של הרבעון: התחרות חזרה

הסיפור המרכזי של הרבעון השלישי הוא לא רק אל על, אלא מה שקרה סביבה. אחרי תקופה ארוכה שבה פעלה כמעט ללא תחרות בחלק מהיעדים, חברות התעופה הזרות חזרה לישראל בעוצמה. כבר ברבעון השני אתיחאד הגדילה את מספר הנוסעים שלה בקו ב-40.3% ל-103.3 אלף, וארקיע צמחה ב-23.7% ל-400.6 אלף נוסעים והחזיקה ב-12% מהשוק. בסוף אוקטובר, 25 באוקטובר, בריטיש איירווייס חידשה את טיסותיה לישראל, לפי ביזפורטל. התנועה בנתב"ג התקרבה שוב להיקפים של 2023, אבל היא עדיין מרוכזת בידי מעט חברות - נתון שמשחק לידיה של אל על, אבל גם מציב סימן שאלה לגבי הכיוון שאליו הולך השוק.

אירוע לא צפוי שסימן את התקופה היה התקרית בטיסת פליי דובאי לישראל בסוף ספטמבר. לפי הפרסומים, טייס המשנה ניסה לרסק את המטוס במכוון כשעליו 170 נוסעים, והאסון נמנע ברגע האחרון. לפי כלכליסט, התקרית חיזקה את העדפת הנוסעים הישראלים לחברות המקומיות: מניית אל על זינקה בכ-13% בתוך יומיים, ושווי השוק שלה הגיע לכ-11.5 מיליארד שקל (אמצע אוקטובר). ב-1 באוקטובר, לפי גלובס, המניה קפצה ב-4.3% והשלימה תוספת של 1.3 מיליארד שקל לשווי ביומיים, לכ-11.4 מיליארד שקל - גם על רקע האישור שקיבלו החברות הישראליות לחדש את הטיסות לאמירויות. באותם ימים, לפי פספורט ניוז, גם מניית ישראייר זינקה ב-8.8% ביום מסחר אחד, כשהמשקיעים העריכו שאי-הוודאות סביב חברות זרות תמשיך לתמוך בחברות המקומיות.

צפונה: אל על נכנסת למדד תל אביב 35

לקראת הדוחות מגיעה לאל על גם הכרה מסוג אחר: החברה צפויה להיכנס החודש, בנובמבר, למדד תל אביב 35 - בפעם הראשונה בתולדותיה, לפי כלכליסט. הכניסה למדד המוביל של הבורסה צפויה להגדיל את הביקוש למניה: קרנות סל ומוצרים פסיביים העוקבים אחרי המדד ייאלצו לרכוש את המניה עם הכניסה, וזהו ביקוש מובנה שלא תלוי בדוח עצמו. מהלך שמסמל את המהפך שעברה החברה, היום בשליטתו של אלי רוזנברג דרך כנפי נשרים תעופה.

העננה הרגולטורית: הרשות לתחרות

לא הכול ורוד: בפברואר הודיעה הרשות לתחרות על כוונתה להטיל על אל על עיצום כספי של 121 מיליון שקל, בטענה שגבתה מחירים מופרזים בתקופת המלחמה. לפי הטענה, המחירים עלו בממוצע ב-16%, ובחלק מהיעדים אף ב-31%. אל על חולקת על הטענות, וההליך עדיין תלוי ועומד. משקיעים יחפשו בדוחות התייחסות עדכנית לסיכון הזה, וכן להיקף ההתחייבויות העתידיות של החברה, שהוזכרו בדוחות הקודמים בעיקר בהקשר של רכש מטוסים.

מה לחפש בדוח עצמו ביום חמישי?

מעבר לשורת הרווח, שלושה מספרים יספרו את רוב הסיפור. ראשית, שיעור התפוסה: האם נשמר מעל 90% כפי שהחברה צפתה, גם כשההיצע גדל. שנית, ה-RASK: עלייה בטווח של 4% עד 7% תאמת שהחברה הצליחה לשמור על תמחור אפקטיבי גם כשהתחרות חזרה. שלישית, צבר ההזמנות: אחרי השיא של 1.4 מיליארד דולר ברבעון השני, צבר יציב או עולה יסמן שהביקושים נשמרים גם לקראת החורף. שווה גם לעקוב אחרי המשך הצמיחה בהכנסות מחכירת מטוסים, ואחרי השפעת מחירי הדלק ושער השקל-דולר על העלויות.

בשורה התחתונה, דוחות יום חמישי יענו על שאלה אחת: האם רבעון הקיץ המלא - הראשון ללא הפרעה תפעולית - עמד בציפיות הגבוהות שהחברה עצמה הציבה. התשובה תגיע ב-5 בנובמבר, ואיתה גם התמונה המעודכנת לקראת סוף השנה.

וזכרו גם את ההקשר הרחב: אל על אינה המניה היחידה בענף - ישראייר וארקיע גם הן נסחרות בבורסה, ומה שיקרה לתחרות בחודשים הקרובים ישפיע על כולן. דוח חזק של אל על ביום חמישי יכול לסמן את הכיוון לענף כולו, ודוח חלש - להזכיר כמה מהיר התחרות חוזרת.

המספרים בכתבה מבוססים על הדוחות הכספיים שפרסמה אל על לרבעון השני של 2026, על התחזיות שנתנה החברה באותם דוחות, ועל סיקור בביזפורטל, כלכליסט, גלובס ופספורט ניוז בתאריכים שצוינו. נתוני שווי השוק והמניה נכונים לתאריכי הפרסום שצוינו ועשויים להשתנות. אין לראות בכתבה המלצה או ייעוץ השקעות, והנתונים אינם תחליף לדוחות הרשמיים שיפורסמו ביום חמישי.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>