מס החברות המזערי כבר בחוק, אבל התקנות תקועות: מה שחברות בינלאומיות בישראל צריכות לדעת עכשיו

אחד השינויים המשמעותיים ביותר במיסוי הבינלאומי בעשור האחרון נכנס בישראל לתוקף בינואר 2026, כמעט בלי שהציבור הרחב שם לב: חוק מס החברות המזערי, שמיישם את הסכם ה-OECD על מס מינימום גלובלי בשיעור 15% לתאגידים רב-לאומיים. אלא שכפי שדווח בישראל היום, התקנות שאמורות להסדיר את אופן היישום בפועל טרם אושרו מאז חודש יוני, ובמשרד האוצר מתכוונים לבקש אישור מהיר להן לאחר השבעתה של הכנסת ה-26.

הפער בין החוק לתקנות יוצר מצב חריג: חברות בינלאומיות גדולות הפועלות בישראל כבר חייבות לפי החוק, אבל חלק מהכללים הטכניים - איך מחשבים, מה מדווחים ואיך מגישים - עדיין לא הושלמו. הנה מה שכן ידוע, מה עדיין פתוח, ומה חברות בתחום החוק צריכות לעשות כבר עכשיו.

על מה מדובר בכלל

הסכם ה-OECD, שאליו הצטרפו יותר מ-130 מדינות ב-2021, נועד להציב רצפת מס עולמית לתאגידים רב-לאומיים: כל קבוצה בינלאומית עם מחזור שנתי של 750 מיליון יורו ומעלה תשלם שיעור מס אפקטיבי של לפחות 15% בכל מדינה שבה היא פועלת. אם במדינה מסוימת שיעור המס האפקטיבי נמוך מ-15%, נוצר "מס מזערי" - מס משלים שייגבה כדי להשלים את הפער.

המטרה המוצהרת של ההסכם היא לבלום את המרוץ לתחתית במיסוי תאגידים: מצב שבו חברות ענק מעבירות רווחים לתחומי שיפוט עם מס נמוך או אפסי. בישראל, שבה חלק מהחברות נהנו במשך שנים מהטבות מס מסלוליות לפי חוק עידוד השקעות הון - כמו מסלול "חברה מועדפת" בשיעור של 16%, מסלול "מועדפת טכנולוגית" בשיעור 12% ואף 5% לאזור הנגב והגליל - השינוי חמאני במיוחד: חלק מהמסלולים מניבים שיעור מס אפקטיבי נמוך מ-15%, ובמקרים כאלה ייווצר מס משלים.

מה החוק קובע ומה התקנות אמורות להסדיר

החוק עצמו קובע את מסגרת החובה: התחולה על קבוצות בינלאומיות עם מחזור של 750 מיליון יורו ומעלה, שיעור המס המזערי של 15%, והמנגנון הבסיסי לחישוב המס המשלים. אבל את הפרטים המעשיים - אופן חישוב "המס האפקטיבי" במדינה, הרכיבים שנכנסים לחישוב ההכנסה הגלובלית, דוחות ההתאמה שיש להגיש, מועדי ההגשה והאופן שבו תגבה רשות המסים את המס - מסדרות התקנות.

לפי הדיווח בישראל היום, התקנות לא אושרו מאז חודש יוני. התוצאה היא שאף שהחוק בתוקף מינואר 2026, חברות נאבקות עם שאלות פרקטיות שאין להן עדיין מענה רשמי מלא. עורכי דין ורואי חשבון המלווים את התאגידים הגדולים פועלים בשלב זה על בסיס נוסחי טיוטה, פרשנות ומקבילות בינלאומיות - מתוך הבנה שהמועדים מתקרבים.

מועד הדיווח הראשון: סוף 2026

המועד הקריטי הראשון הוא סוף דצמבר 2026: עד אז צפויות חברות נדרשות להגיש את הדיווח הראשון במסגרת המנגנון החדש. מדובר בתאגידים רב-לאומיים העומדים ברף של 750 מיליון יורו מחזור - רשימה שכוללת את חברות הטכנולוגיה והפארמה הבינלאומיות הגדולות הפועלות בישראל, וכן קבוצות ישראליות בינלאומיות.

למרות שהדיווח עצמו נדרש עד סוף השנה, ההיערכות אליו אמורה הייתה להתחיל מזמן: איסוף נתונים מכל ישויות הקבוצה בעולם, מיפוי שיעורי המס האפקטיביים בכל מדינה, וזיהוי מוקדים שבהם עלול להיווצר מס משלים. התקיעה באישור התקנות מקשה על חלק מהחברות לסגור את החישובים הסופיים, וזו אחת הסיבות שהאוצר, על פי הדיווח, יבקש אישור מזורז מיד עם השבעת הכנסת.

למה זה משנה למדינה - וגם לחברות

עבור המדינה, מס החברות המזערי הוא חרב פיפיות. מצד אחד, אם ישראל לא תגבה את המס המשלים בעצמה, מדינות אחרות רשאיות לגבות אותו במקומה - כלומר כסף מס שיכול להיכנס לקופת האוצר הישראלי יזלוג לחו"ל. זו הסיבה המרכזית שהניעה את החקיקה מלכתחילה. מצד שני, מערך ההטבות הישראלי לחברות נאלץ להשתנות: הטבה שמורידה את המס האפקטיבי מתחת ל-15% פשוט תינטרל על ידי המס המשלים, ולכן משרד האוצר בוחן מסלולי הטבה מסוגים אחרים - כגון מענקים וזיכויים ישירים - שיישארו אפקטיביים גם תחת הסדר ה-OECD.

עבור החברות עצמן, המשמעות העיקרית היא תכנון. חברה שהסתמכה על מסלול הטבות ישראלי בשיעור מס אפקטיבי של 12%, למשל, צריכה לקחת בחשבון השלמה ל-15%. בפועל זה מעלה את עלות המס ב-3 נקודות אחוז על רווחיה באותו מסלול. מדובר בסכומים משמעותיים כשמדובר ברווחים של מאות מיליוני שקלים.

איך המנגנון עובד בפועל

המנגנון הבינלאומי, הידוע בשם "עמוד שני" של הסכם ה-OECD, מחשב את שיעור המס האפקטיבי של קבוצה בינלאומית בכל מדינה בנפרד. אם שיעור המס האפקטיבי במדינה מסוימת נמוך מ-15%, נוצר פער - והמס המשלים נגבה על פי אחת מכמה דרכים: המדינה שבה פועלת החברה יכולה לגבות אותו בעצמה באמצעות "מס מזערי מקומי" (QDMTT), או שמדינת החברה-האם גובה אותו במקום זאת.

ישראל בחרה, כמו רוב המדינות שיישמו את ההסכם, בחקיקת מס מזערי מקומי - כדי שהכסף יישאר בקופה הישראלית ולא יעבור לרשויות מס זרות. מדובר בנקודה קריטית: בלי החקיקה הישראלית, חברה אירופית או אמריקאית עם פעילות בישראל שנהנית מהטבת מס ישראלית הייתה משלמת את ההשלמה ל-15% למדינה האחרת. עם החקיקה הישראלית, אותו כסף נגבה בישראל.

החישוב עצמו אינו פשוט: "המס האפקטיבי" לצורך ההסכם אינו זהה לשיעור מס החברות הסטטוטורי או למס ששילמה החברה בפועל בישראל. הוא מבוסס על נוסחה ייעודית שלוקחת בחשבון את ההכנסה הגלובלית המותאמת ואת המסים המותאמים, עם מקלטים מסוימים - כמו ניכוי מהותי בגין נכסים מוחשיים ושכר עובדים במדינה. התקנות שטרם אושרו אמורות לפרט כיצד בדיוק יחושבו הרכיבים האלה בישראל.

מה קרה ביוני - ולמה התקנות תקועות

לפי הדיווח בישראל היום, התקנות לא אושרו מאז חודש יוני. ברקע עומדת התפזרות הכנסת, שעצרה את תהליכי החקיקה המשנית שדורשים אישור של ועדת הכספים. במשרד האוצר מתכוונים לבקש אישור מהיר לתקנות מיד לאחר השבעתה של הכנסת ה-26, אבל עד שאישור כזה יינתן בפועל - המצב המשפטי נותר חלקי.

חשוב להבין: היעדר תקנות אינו פוטר מהחוק. החוק עצמו חל ומחייב, והמועדים שנקבעו בו - ובהם הדיווח הראשון עד סוף 2026 - נותרו על כנם. חברות שממתינות לתקנות כדי להתחיל בהיערכות עלולות למצוא את עצמן בלחץ זמן אמיתי.

כמה חברות בישראל מדובר

רף התחולה - מחזור שנתי של 750 מיליון יורו בקבוצה המאוחדת - מצמצם את החוק לקבוצות הגדולות ביותר. בהערכות שפורסמו בעבר בנושא דובר על עשרות קבוצות בינלאומיות עם חומר פעילות בישראל, לצד קבוצות ישראליות בינלאומיות. בשורת החברות הרלוונטיות נמצאות חברות טכנולוגיה גדולות עם מרכזי פיתוח בישראל, חברות פארמה, וקבוצות תעשייתיות בינלאומיות. בישראל היום צוין כי החברות החייבות צפויות לדווח לראשונה עד סוף 2026.

מה קורה מכאן ואילך

לפי הדיווח בישראל היום, לאחר השבעתה של הכנסת ה-26 צפוי משרד האוצר לבקש אישור מהיר לתקנות. עד שהתקנות יאושרו בפועל, מומלץ לחברות בתחום החוק להמשיך בהיערכות על בסיס הנוסחים הקיימים, ולא להניח שהמועדים יידחו. רשות המסים כבר הודיעה בעבר כי החוק חל מינואר 2026, ולא צפויה הקלה בהיעדר תקנות.

חשוב גם להדגיש את היקף החוק: רף ה-750 מיליון יורו מחזור שנתי מוציא כמעט את כל העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מחוץ לתחולה. חברה ישראלית קטנה, חברת סטארט-אפ בלי הכנסות משמעותיות, או עוסק פרטי - כולם לא נדרשים בכלל למס החברות המזערי. מדובר בחוק שמכוון אך ורק לשחקנים הגדולים ביותר במשק.

עם זאת, לאפקט הישיר עשויות להיות השלכות עקיפות גם על המשק כולו. אם ההטבות לחברות גדולות ישתנו, המדיניות הכללית של המדינה כלפי השקעות זרות - מענקים, מסלולי מס, תמיכה במרכזי פיתוח - תעבור התאמה. זה תהליך שכבר מתרחב במשרד האוצר, אבל עוד רחוק מלהסתיים.

מה מומלץ לעשות עכשיו

חברות שמחזורן מתקרב ל-750 מיליון יורו צריכות לבדוק מחדש את סף התחולה לשנה זו. קבוצות שנמצאות בתחולה ורשמו מסלולי הטבות בישראל צריכות למפות את המס האפקטיבי שלהן בישראל ובעולם לצורך הדיווח הראשון. וכל חברה עם פעילות בינלאומית צריכה לעקוב אחר אישור התקנות - שאמור, על פי הדיווח, להתקדם במהירות עם השבעת הכנסת.

כמו בכל שינוי מס משמעותי, גם כאן מדובר בהסדר מורכב שתלוי בפרטים ספציפיים של כל חברה וחברה: מבנה החזקות, מיקום ישויות, סוגי הכנסות והטבות קיימות. לפני קבלת החלטות תכנוניות כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע - עורכי דין ורואי חשבון המומחים במיסוי בינלאומי - שמכירים את ההסדר החדש ואת העדכונים האחרונים.

השורה התחתונה

חוק מס החברות המזערי נמצא בתוקף מינואר 2026, והדיווח הראשון צפוי עד סוף השנה. התקנות טרם אושרו, אבל האוצר מתכוון לקדם אישור מיידי לאחר השבעת הכנסת. החברות הגדולות שנכנסות לתחולה צריכות להיערך כבר עכשיו - גם בלי הכללים המלאים - כי המועדים לא יחכו לתקנות.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>