כרית ביטחון בלי להרגיש: כמה לחסוך לקרן חירום, איפה להחזיק ואיך מתחילים השבוע

שלום לקוראי עולם הכסף. במהדורה הזאת נתמקד בדבר אחד: קרן החירום. היא הנושא הכי פחות זוהר בכלכלה, והיא גם זו שמפרידה בין הוצאה מעצבנת לבין משבר אמיתי. לבעל עסק הנושא חשוב במיוחד: הכנסה משתנה, חודש חלש בעסק פוגע ישירות בבית, ותיקון ברכב או חשבון רפואי יכולים לדחוף להלוואה יקרה בדיוק ברגע הלא נכון. במהדורה נענה על שלוש שאלות: כמה כסף לשים בצד, איפה להחזיק אותו, ואיך מתחילים כבר השבוע, גם אם אין סכום פנוי גדול.

קרן חירום היא לא חיסכון לחופשה

קרן חירום היא כסף שיושב בצד למקרה אחד: משבר. פיטורין או אובדן פרנסה, בעיה בריאותית, מקרה חירום משפחתי או הוצאה חריגה שלא ניתן לדחות. היא לא נועדה לממן את החופשה המשפחתית, את שיפוץ הבית או ציוד חדש לעסק, ולשם כך כדאי לפתוח חיסכון ייעודי נפרד. ההפרדה הזאת היא לא עניין של סמנטיקה: כסף שאין לו תפקיד מוגדר נוטה להתבזבז, וכסף שמיועד לחירום בלבד מחכה שם כשהחירום בא.

המבחן פשוט: לפני כל שימוש בכסף שואלים אם זו הוצאה שלא ניתן היה לצפות מראש ושאי אפשר לדחות. תיקון תקלה במקרר שמפסיק לקרר - כן. רהיט חדש במבצע - לא.

לבעלי עסקים: שתי קרנות, לא אחת

מי שמנהל עסק צריך לחשוב על שתי כריות נפרדות. האחת היא קרן החירום של משק הבית, שעליה מדובר במהדורה הזאת. השנייה היא כרית תזרימית לעסק עצמו - כסף שמאפשר לעסק לשרוד חודש או חודשיים חלשים בלי להיכנס להלוואות. חשוב במיוחד לא לערבב ביניהן: משיכת כסף מהעסק למשבר ביתי, או להיפך, הופכת בעיה אחת לשתיים. ההמלצה שלנו: הגדירו שתי קרנות נפרדות, בשני חשבונות נפרדים, עם יעד נפרד לכל אחת. זו המלצה כללית, והגודל המתאים תלוי במבנה העסק ובהוצאות שלכם.

כמה כסף שמים בצד

כלל האצבע המקובל הוא קרן בגובה של שלושה עד שישה חודשי מחיה. לא שלוש עד שש משכורות, אלא שלוש עד שש פעמים סך ההוצאות החודשיות שלכם. ההבדל חשוב: מי שמרוויח הרבה ומוציא מעט לא צריך כרית ענקית, ומי שמרוויח יפה ומוציא הכול צריך כרית גדולה בהתאם.

הצעד הראשון הוא לחשב את ההוצאות החודשיות הקבועות: שכר דירה או משכנתה, חשבונות, מזון, תחבורה, חינוך ותרופות. אם הסכום יוצא 12,000 שקלים בחודש, היעד המלא הוא 36,000 עד 72,000 שקלים. המספרים כאן להמחשה בלבד.

איפה בטווח לכוון? ככל שההכנסה פחות יציבה, כך שואפים לקצה העליון. עצמאי שהכנסתו משתנה מחודש לחודש, משפחה ששני המפרנסים בה עובדים באותו מקום, או מי שקשה לו למצוא מקור הכנסה חלופי - כולם צריכים כרית קרובה יותר לשישה חודשים. שכיר במקום עבודה יציב יכול להסתפק בקצה התחתון. ואם כלל האצבע נשמע רחוק, זוכרים את הכלל החשוב יותר: מתחילים מוקדם וקטן. גם חיסכון של כמה מאות שקלים בחודש מצטבר, וקרן של חודש מחיה אחד היא כבר הבדל עצום בין אפס לבין משהו.

איפה מחזיקים את הכסף

לכסף של קרן החירום יש שתי דרישות שמנצחות כל שיקול אחר: שהוא יהיה שם כשצריך אותו, ושאפשר יהיה להגיע אליו מהר. בלשון המקצועית - נזילות גבוהה וסיכון נמוך. אחרי שתי הדרישות האלה מגיעה השאלה איך למנוע מהכסף להישחק מאינפלציה בזמן שהוא מחכה. שלושה אפיקים עומדים במבחן, ולכל אחד מחיר משלו.

חשבון עו"ש. הנזילות מושלמת: הכסף זמין מיד. אבל ברוב המקרים הוא לא מניב תשואה בכלל, ואין לו שום הגנה מפני עליות מחירים. כסף שיושב בעו"ש שלוש שנים בתקופת אינפלציה עלול לאבד מכוח קנייה. מתאים לכסף שצריך זמין באותו רגע, לא לקרן שלמה.

פיקדון בנקאי קצר. ודאות גבוהה וסיכון נמוך, אבל ככל שהפיקדון נזיל יותר הריבית נמוכה יותר. פיקדון צמוד מדד נותן הגנה מפני עליות מחירים, אבל בדרך כלל דורש לסגור את הכסף לתקופה - מה שסותר את עקרון הנזילות.

קרן כספית. קרן נאמנות המנוהלת על ידי גוף מקצועי ברישיון רשות ניירות ערך, ומשקיעה בנכסים סולידיים כמו פיקדונות בנקאיים, מק"מ ואג"ח. לפי בנק ישראל, הקרנות הכספיות נחשבות לתחליף לפיקדון בנקאי, התשואה שלהן דומה לריבית בנק ישראל לאורך זמן, והנזילות שלהן יומית - אפשר למכור ולקבל את הכסף בתוך יום מסחר אחד. יתרון נוסף הוא שהמס חל רק על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח שמעל עליית מדד המחירים לצרכן. לפני שקונים, בנק ישראל ממליץ לבדוק את ביצועי העבר של הקרן ואת גובה דמי הניהול. שימו לב: תשואות עבר אינן ערובה לתשואות עתיד, וגם בקרן כספית, כמו בכל נייר ערך, קיימת אפשרות להפסד.

הגישה המעשית שמשלבת את השלושה: חלק קטן מהקרן, למשל סכום שמכסה הוצאה חריגה מיידית, נשאר בעו"ש לזמינות מלאה. שאר הכסף עובר לאפיק סולידי ונזיל כמו קרן כספית, במטרה לצמצם את השחיקה בינתיים. זו המלצה כללית ולא תחליף לייעוץ שמתאים למצבכם.

איך בונים את זה בפועל

הטעות הנפוצה היא להמתין עד שיהיה סכום גדול פנוי, וזה רגע שלא מגיע. הדרך שעובדת היא הפוכה: מגדירים הפקדה חודשית קבועה, קטנה ככל שתהיה, ביום שבו נכנס הכסף. בעל עסק שאין לו יום משכורת קבוע יכול לקבוע תאריך קבוע בחודש. הוראת קבע אחת, שמועברת אוטומטית לחשבון או לאפיק הנפרד, עדיפה על החלטה מחודשת בכל חודש מחדש.

שני כללים שעושים את ההבדל: מפרידים פיזית את הכסף מחשבון העו"ש היומיומי, כדי שהוא לא ייראה כמו כסף פנוי לבזבוזים. ומגדירים יעדי ביניים - קודם חודש מחיה אחד, אחר כך שלושה, ורק בסוף שישה. יעד ביניים שמושג מהר נותן כוח להמשיך.

וכשמשתמשים בקרן, כי לשם כך היא קיימת, מחזירים אותה לראש סדר העדיפויות עד שהיא מתמלאת חזרה. קרן שממלאים אחרי שימוש היא קרן חיה. קרן ששוכחים למלא היא הלוואה שלקחתם מעצמכם.

ארבע טעויות ששוחקות את הכרית

הטעות הראשונה: להשקיע את קרן החירום בנכסים תנודתיים כדי שהיא תעבוד קשה. מניות יכולות ליפול דווקא ברגע שבו העסק נכנס לתקופה קשה - בדיוק הרגע שבו תצטרכו את הכסף. התפקיד של הכסף הזה הוא להיות שם, לא לגדול.

הטעות השנייה: להשתמש בקרן להוצאות מתוכננות. אם הרכב עובר טיפול כל שנה, הטיפול הוא לא חירום אלא הוצאה צפויה, ומקומה בתקציב השוטף או בחיסכון ייעודי.

הטעות השלישית: לחכות לסכום עגול. מי שמחכה לחמישים אלף שקלים פנויים מחכה לנצח. חמש מאות שקלים בחודש זו התחלה, והתחלה היא כל העניין.

והטעות הרביעית: לחשוב שהקרן היא חד פעמית. החיים משתנים, ההוצאות עולות, והיעד צריך לעלות איתן. פעם בשנה בודקים מחדש את ההוצאות הקבועות ומתאימים את היעד.

דוגמה להמחשה

משפחה של בעל עסק שההוצאות הקבועות שלה 6,000 שקלים בחודש מגדירה יעד ראשון של חודש מחיה אחד, כלומר 6,000 שקלים. הפקדה קבועה של 500 שקלים בחודש מביאה אותה ליעד תוך שנה, בלי לשנות את סדר החיים. משם ממשיכים באותה הפקדה: אחרי שלוש שנים עומדים על 18,000 שקלים - שלושה חודשי מחיה מלאים. את החלק שהצטבר היא מחזיקה באפיק סולידי ונזיל, ומשאירה בעו"ש רק את מה שצריך לרגע הראשון של החירום. המספרים להמחשה בלבד ואינם נתונים של משפחה אמיתית.

רשימת בדיקה לשבוע הקרוב

רשמו את ההוצאות החודשיות הקבועות שלכם, וחשבו מהו יעד הקרן שלכם לפי שלושה עד שישה חודשים - קרוב לקצה העליון אם אתם עצמאים. בעלי עסקים: החליטו גם מה גודל הכרית התזרימית של העסק, בנפרד. בחרו סכום חודשי קטן וקבעו הוראת קבע. פתחו מקום נפרד לכסף, ואם הוא גדל - בדקו את דמי הניהול וביצועי העבר לפני שבוחרים אפיק סולידי. החליטו מראש מה נחשב חירום ומה לא. וסמנו ביומן פעם בשנה לבדוק שהיעד עדיין מתאים להוצאות שלכם.

עוד מהדורה בקרוב, בעזרת השם, עם עוד צעד קטן. המידע במהדורה כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות, פנסיה, משכנתה או מס. לפני החלטה כספית כדאי להיוועץ באיש מקצוע מתאים.

לקריאה נוספת

• קרן חירום: הרשת שחוסכת מהלומות
• כלכלת הבית: חמישה כללים שמחזיקים תקציב
• לצאת מחובות בלי לשבור את עצמכם: בונים סדר תשלומים שאפשר לקיים
• לפני שמבקשים הלוואה: הדוח שאפשר לקבל בחינם מבנק ישראל

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>