החלטת הריבית ב-23 בנובמבר: כמעט כולם מצפים להקפאה - אז על מה בעצם הויכוח?

בעוד שלושה שבועות, ביום שני 23 בנובמבר, תתכנס הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להחלטת הריבית הלפני אחרונה של 2026. אחרי שלוש הפחתות רצופות במאי, ביולי ובספטמבר, הבנק בלם ב-21 באוקטובר והותיר את הריבית על 3.25% - ורוב הכלכלנים במשק מצפים שההקפאה תימשך גם הפעם. אבל מאחורי ההסכמה הרחבה מסתתר ויכוח אמיתי על 2027: מתי תגיע ההפחתה הבאה, וכמה נמוכה הריבית תגיע בכלל. הנה כל מה שצריך לדעת לפני ההחלטה - ומה המשמעות המעשית למשכנתא ולחיסכון שלכם.

איפה אנחנו עומדים? ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, וריבית הפריים - שממנה נגזרים רוב מסלולי המשכנתא וההלוואות - על 4.75%. בשנה האחרונה הוריד הבנק את הריבית ארבע פעמים בסך הכול, אחרי תקופה ארוכה שבה היא עמדה על 4.5%. המגמה הכללית ברורה: הריבית בדרך מטה. השאלה היא רק באיזה קצב.

הטיעונים בעד הקפאה. שלושה גורמים עיקריים מחזיקים את בנק ישראל בצד הזהיר. ראשית, השקל: מאז ההחלטה הקודמת פוחת השקל ב-3.1% מול הדולר, ושקל חלש מתומרן במחירי יבוא גבוהים יותר - לחץ אינפלציוני שהפחתת ריבית נוספת רק תחמיר. שנית, הנפט: מחיר חבית ברנט זינק בכ-15% בתקופה האחרונה ונסחר סביב 110 דולר, שיא שלא נראה זמן רב, ומחירי האנרגיה מזינים אינפלציה בכל העולם. שלישית, הריביות בעולם: הפדרל רזרב והבנק המרכזי האירופי העלו לאחרונה את הריבית ברבע נקודת אחוז כל אחד, והשווקים מתמחרים עוד העלאות בשנה הקרובה. כשהריבית בעולם עולה, המרחב של בנק ישראל להוריד מצטמצם - פער גדול מדי עלול להחליש עוד יותר את השקל.

הטיעונים בעד הפחתה. מול כל אלה עומד נתון אחד מרכזי: האינפלציה בישראל נמוכה. מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עומדת על 1.6% בלבד - מתחת לאמצע תחום היעד של הממשלה, שעומד על 1% עד 3%. לצד זאת, מחירי הדירות ירדו ב-1.8% במונחים שנתיים, והפעילות המקומית מתונה יותר מכפי שמרמז נתון הצמיחה הראשי: התוצר ללא הייצור בחו"ל של חברות ישראליות - המדד שמשקף טוב יותר את הכלכלה המקומית - צפוי לצמוח ב-3.4% בלבד ב-2026, לעומת 5.6% בנתון הכולל. כלכלנים שתומכים בהפחתה טוענים שכשהאינפלציה שוהה מתחת למרכז היעד ושוק הדיור מתקרר, אין הצדקה להשאיר את הריבית גבוהה.

מה בנק ישראל עצמו חושב? כאן מסתתרת אולי הידיעה החשובה ביותר לבעלי משכנתאות. בתחזית שפרסמה חטיבת המחקר ב-21 באוקטובר נכתב שהריבית תעמוד בממוצע על 3.0% ברבעון השלישי של 2027. במילים אחרות: מהרמה הנוכחית צפויה הפחתה אחת בלבד של רבע נקודת אחוז במהלך השנה הקרובה. ויש כאן גם האטה: בתחזית הקודמת, מיולי, צפתה החטיבה הגעה ל-3.0% כבר ברבעון השני של 2027 - כלומר הבנק לא שינה את יעד הסיום, אבל דחה אותו ברבעון. ניצן אברהם, כלכלן יחידת המחקר של הבורסה, סיכם את זה כך: כיוון הריבית עדיין כלפי מטה, אבל הדרך להפחתה הבאה צפויה להיות ארוכה יותר.

איך הגענו לכאן? רקע קצר למי שפספס. הריבית בישראל טיפסה לשיא של 4.75% במהלך 2023, כחלק מהמאבק העולמי באינפלציה שפרצה אחרי מגפת הקורונה. משם היא נותרה גבוהה תקופה ארוכה, ורק בינואר 2024 החל בנק ישראל להפחית. 2026 הייתה שנת ההקלות האמיתית: שלוש הפחתות של רבע נקודה כל אחת - במאי, ביולי ובספטמבר - הורידו את הריבית מ-4% ל-3.25%, והמשק התרגל לקצב של הפחתה בכל החלטה שנייה. ההקפאה של 21 באוקטובר שברה את הקצב הזה, ולכן ההחלטה ב-23 בנובמבר היא למעשה שאלת מבחן: האם אוקטובר היה פסק זמן חד-פעמי, או תחילתו של רצף הקפאות ארוך.

והחזאים? מפוזרים על כל הקשת. במיטב העריכו אחרי ההחלטה האחרונה שהריבית תרד ל-3% כבר בחודשים הקרובים. בפסגות צפו חזרה להפחתות מתונות ברבעון הראשון של 2027, ובלבד שהתקציב הבא יהיה אחראי. בלידר שוקי הון העריכו שהריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד סוף 2027 - התחזית הזהירה ביותר. בבנק הפועלים אמרו שהסיכוי להפחתה בשנה הקרובה דומה לסיכוי להעלאה. וב-2 בנובמבר פרסם בית ההשקעות IBI הערכה שהאי-ודאות הכלכלית תומכת בהמשך היציבות בריבית. תמונת המצב: רוב המשק צופה הקפאה ב-23 בנובמבר, אבל המחלוקת האמיתית היא על התזמון של ההפחתה הבאה אחריה.

שלוש תחנות לפני ההחלטה. בשלושת השבועות עד 23 בנובמבר ייפולו שלושה נתונים שיכולים לשנות את התמונה. ראשונה, ב-4 בנובמבר יפרסם בנק ישראל את סיכום הדיונים המוניטריים מאחורי ההחלטה של 21 באוקטובר - המסמך שמגלה כמה מחברי הוועדה תמכו בהפחתה ומה היו הטיעונים. שניה, ובעיקר: ב-15 בנובמבר ב-18:30 תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד אוקטובר. תחזית חטיבת המחקר מניחה שהאינפלציה תרד ל-1.5% לקראת סוף 2026 בין השאר בגלל הורדת הבלו על הדלק - מדד חריג גבוה יקשה על הפחתה, מדד נמוך יחזק את מחנית ההורדה. שלישית, שער השקל והנפט: אם השקל ימשיך להיחלש מול הדולר, הרגל של הבנק על הבלם תכבד עוד יותר.

רגע, מה זה בכלל פריים? ריבית הפריים היא תמיד ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5 נקודות אחוז קבועות - כלומר 3.25% ועוד 1.5% שווים 4.75%. כשבנק ישראל מוריד רבע נקודה, הפריים יורד באותו היום ברבע נקודה, ואיתו יורדת הריבית על כל הלוואה ומשכנתא שמסלולה צמוד לפריים. זו הסיבה שמיליוני לווים עוקבים אחרי כל החלטת ריבית כאילו הייתה משחק גמר.

כמה שווה הפחתה של רבע נקודה בשקלים? חשבון גס: על משכנתא צמודת פריים של מיליון שקל ל-25 שנה, הפחתה של 0.25 נקודות אחוז חוסכת בערך 120-130 שקל בחודש - קצת יותר מ-1,400 שקל בשנה. לא סכום שמשנה חיים, אבל גם לא זניח, ובעיקר הוא מצטבר אם מגיעה שרשרת הפחתות. בהקשר הזה שווה לזכור נתון של פורום העצמאים לבריאות כלכלית: ההחזר החודשי הממוצע על משכנתא כיום גבוה בכ-1,530 שקל מההחזר על אותה משכנתא ב-2019, לפני גל העלאות הריבית. כלומר, גם אחרי ארבע ההפחתות האחרונות, הלווים עדיין רחוקים מהמציאות הזולה של תחילת העשור.

ומה עם החיסכון והפיקדונות? הריבית היא מטבע דו-פנים: מה שטוב ללווים פחות טוב לחוסכים. הריבית על פיקדונות בנקאיים ועל קרנות כספיות צמודה כמעט אחד לאחד לריבית בנק ישראל. אם התחזית של הבנק מתממשת והריבית תרד ל-3% במהלך 2027, התשואות על חיסכון שקלי יישחקו בהתאם. זו נקודה שכדאי לשקול בתזמון נעילת פיקדון לתקופה ארוכה: מי שנועל היום ריבית מבטיח אותה גם אחרי ההפחתות הבאות.

מה כדאי לעשות בפועל בתקופת ההמתנה? שלוש פעולות פשוטות שמתאימות לתקופת ההמתנה. ראשית, בדקו את הרכב המשכנתא: כמה ממנה בפריים, כמה בקל"צ וכמה צמודה למדד - ההחלטה ב-23 בנובמבר משפיעה ישירות רק על מסלול הפריים. שנית, סמנו ביומן את 15 בנובמבר: מדד אוקטובר הוא הנתון האחרון והמשמעותי ביותר לפני ההחלטה, והוא ייתן את האות הברור ביותר לכיוון. שלישית, אל תבנו תוכניות פיננסיות על תרחיש אחד: התחזיות של בתי ההשקעות המובילים במשק מפוזרות מ"הפחתה בחודשים הקרובים" ועד "שום דבר עד סוף 2027" - סימן שגם המומחים לא באמת יודעים. תכנון שמרני שמניח שהריבית הנוכחית נשארת איתנו עוד זמן הוא הבסיס הבטוח יותר.

והתמונה הרחבה? הויכוח על ההחלטה אחת הוא בעצם ויכוח על איזון. מצד אחד אינפלציה נמוכה, שוק דיור מתקרר ומשק שזקוק לחמצן. מצד שני שקל חלש, נפט יקר, ריביות עולמיות עולות ואי-ודאות פיסקלית - בנק ישראל עצמו הדגיש את החשש מגידול בהוצאות הביטחון שעלול להוביל לעלייה בגירעון ובאינפלציה. הנגיד אמיר ירון והוועדה בחרו ב-21 באוקטובר בזהירות, וכל הסימנים מראים שהם יעשו זאת שוב ב-23 בנובמבר.

שאלה ששואלים הרבה: כדאי לקחת משכנתא עכשיו או לחכות להפחתות? אף אחד לא יכול לענות על זה בוודאות - גם החזאים המקצועיים מפוזרים בין הקצוות. מה שכן אפשר לומר: מי שממתין להפחתה צריך לזכור שהיא צפויה, לפי בנק ישראל עצמו, רק במהלך 2027 ובגובה רבע נקודה בלבד. מחיר דירה, תנאי מכר והרכב המשכנתא משפיעים על העסקה שלכם לא פחות מרבע נקודת ריבית.

השורה התחתונה: כמעט כל הסימנים מצביעים על ריבית ללא שינוי בהחלטה של 23 בנובמבר - השקל החלש, הנפט היקר והריביות העולמיות כבדים מדי מול האינפלציה הנמוכה. ההפחתה הבאה, לפי תחזית בנק ישראל עצמו, תגיע מתישהו ב-2027 ותהיה ככל הנראה האחרונה במחזור הזה. למי שיש משכנתא בפריים זו אינה בשורה גדולה בטווח הקרוב, אבל הכיוון הכללי עדיין חיובי - ומדד אוקטובר ב-15 בנובמבר ייתן את הרמז הבא. עד אז, הכלל הפשוט נשאר: תכננו לפי הריבית שיש, לא לפי הריבית שמקווים לה.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>