מלאי מגדיר שימוש: למה משימות מתרחבות וממלאות כל זמן פנוי

היום נעבור לשעון חורף.

פתאום השבת נכנסת מוקדם יותר, ויש לנו פחות שעות ביום שישי להספיק את כל מה שצריך.

אבל יש כאן דבר מעניין.

אף אחד לא אומר: "השבת נכנסת מוקדם, אז השבוע פשוט לא נספיק להכין אוכל".

לא נוותר על החלות, לא נשאיר את הילדים בלי מקלחות, ובטח שלא נאחר את כניסת השבת כי "לא הספקנו".

אנחנו פשוט נתאים את עצמנו לזמן שיש.

ומצד שני, גם כשיש לנו יום שישי ארוך בקיץ, אנחנו לא בהכרח מספיקים הרבה יותר. איכשהו המשימות מתרחבות וממלאות את הזמן שיש לנו.

זה עיקרון שאני אוהב לקרוא לו:

מלאי מגדיר שימוש.

כשיש לנו משאב פנוי – זמן או כסף – מהר מאוד אנחנו מוצאים מה לעשות איתו.

וזה נכון מאוד גם במשכנתאות.

לפעמים אני שומע רעיון שנשמע מצוין:

"למה לקחת משכנתא ל־10 שנים ולשלם החזר גבוה? אני אפרוס אותה ל־20 שנה, אקטין את ההחזר החודשי, ואת ההפרש אשקיע בשוק ההון."

עקרונית?

אני דווקא אוהב את הרעיון.

אם לדוגמה ההחזר ל־10 שנים הוא 10,000 שקל, ובפריסה ארוכה יותר הוא 7,000 שקל, אפשר לקחת את אותם 3,000 שקל ולהשקיע אותם בכל חודש.

אבל יש כאן תנאי אחד קריטי:

את ההשקעה צריך לבצע מיד.

לא בעוד חודש.

לא "אחרי שנראה איך מסתדרים".

ולא להשאיר את ה־3,000 שקל בעו"ש ולסמוך על עצמנו שבסוף החודש נעביר אותם להשקעה.

כי ברגע שהורדנו את ההחזר מ־10,000 ל־7,000 שקל, יצרנו לעצמנו מלאי חדש של 3,000 שקל.

ומלאי מגדיר שימוש.

מהר מאוד רמת החיים מתאימה את עצמה להכנסה הפנויה החדשה. עוד קנייה, עוד יציאה, עוד הוצאה קטנה. אחרי חצי שנה אנחנו כבר לא מרגישים שיש לנו 3,000 שקל פנויים.

ואז נשארנו עם הדבר הכי גרוע משני העולמות:

גם פרסנו את המשכנתא ל־20 שנה, וגם לא בנינו השקעה במקביל.

לכן אם זו התוכנית שלכם, תיישמו אותה מהחודש הראשון.

ביום שבו יורדת המשכנתא – או אפילו יום קודם – שתצא אוטומטית גם ההפקדה להשקעה.

מבחינת התקציב המשפחתי, שני הסכומים יחד הם ההחזר שלכם.

כי בסוף, בדיוק כמו ביום שישי:

אם נדע שיש לנו עד כניסת שבת – נספיק עד כניסת שבת.

ואם נדע שיש לנו עוד שלוש שעות – כנראה נמצא מה לעשות גם איתן.

כסף פנוי עובד בדיוק אותו דבר.

קרדיט: טיפים לכלכלה נכונה.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>