התעשייה האווירית קרובה לעסקה של 900 מיליון דולר בהודו: שישה בואינג 767 יוסבו למטוסי תדלוק

התעשייה האווירית קרובה לאחת העסקאות הגדולות שלה בשנים האחרונות: חיל האוויר ההודי מתקרב לחתימה על חוזה בהיקף של כ-900 מיליון דולר עם החברה הממשלתית, להסבה של שישה מטוסי נוסעים מדגם בואינג 767 למטוסי תדלוק אווירי. כך דווח ב-1 בנובמבר בביזפורטל. בהודו מעריכים שהחוזה ייחתם בקרוב, כמעט שנה אחרי שהתעשייה האווירית נשארה המציעה היחידה במכרז.

העסקה מגיעה בעת מעניינת במיוחד לחברה: שבוע לפני כן, ב-28 באוקטובר, אישר דירקטוריון התעשייה האווירית את הסכם המיזוג של חברת הבת אלתא לתוך החברה - מהלך שנועד לייעל את המבנה לקראת הנפקת מניות מיעוט מתוכננת ב-2027.

העסקה: שישה מטוסי 767 משומשים יהפכו למטוסי תדלוק

לפי הדיווח, המטוסים המוסבים יחליפו בהדרגה את שישה מטוסי התדלוק מדגם איליושין Il-78 שחיל האוויר ההודי קיבל מאוזבקיסטן לפני יותר מעשרים שנה. בביקורת ממשלתית שפורסמה בהודו ב-2017 נמצא ששיעור הכשירות המבצעית של המטוסים האלה עמד על 49% בלבד, מתחת ליעד של 70% - כך שהצורך בהחלפה ברור. לפי התכנון, כל שישה המטוסים יימסרו עד 2030.

מטוס תדלוק מאריך את טווח הפעולה של מטוסי קרב בלי שיצטרכו לנחות, וזו יכולת קריטית לחיל אוויר שנערך בו זמנית מול פקיסטן במערב ומול סין לאורך הגבול בהימלאיה. הצורך הכולל של חיל האוויר ההודי מוערך בכ-12 מטוסי תדלוק, כך שהעסקה הנוכחית צפויה להיות שלב ראשון בלבד. בהמשך מתכננים בניו דלהי מכרז נפרד למטוסי תדלוק חדשים, שבו עשויות להשתתף גם יצרניות גדולות כמו איירבוס ובואינג.

עד שהמטוסים המוסבים יגיעו, ההודים נשענים על פתרונות ביניים, ובהם חכירה של מטוס תדלוק אמריקאי מסוג KC-135 יחד עם הצוות שלו - הסכם שנחתם באביב 2025.

ששת ה-Il-78 המיועדים להחלפה מוצבים כולם בבסיס אגרה שבצפון הודו. הם נמסרו עד 2004, ומאז הצטברו שני עשורים של ניסיונות חלופיים שלא הבשילו. מטוס התדלוק אינו מוצר מדף: מדובר בפלטפורמה אזרחית שעוברת הסבה צבאית מורכבת - מערכות תדלוק, מיכלים, מערכות מיגון ותקשורת - ולכן השאלה מי מסוגלת לבצע הסבה כזו באופן מוכח היא חלק מרכזי במכרז.

למה דווקא הסבה: עשרים שנה של ניסיונות כושלים

הסבה של מטוס נוסעים קיים זולה בהרבה מרכישת מטוס תדלוק חדש מהמפעל, וככל הנראה זה מה שהכריע. ב-2010 בחרה הודו במטוס האירופי איירבוס A330 MRTT, ובמכרז נוסף שנמשך עד 2016 הוא זכה שוב - אבל בשתי הפעמים הרכישה נעצרה בגלל העלות. גם מטוס ה-KC-46 של בואינג, שמחירו מוערך בכ-160 מיליון דולר ליחידה, לא התאים לדרישות הייצור המקומי של ניו דלהי. במכרז הנוכחי יצרניות מרוסיה ומאירופה נפלו בדרישות להשתתפות התעשייה ההודית, והתעשייה האווירית נותרה המציעה היחידה.

לתעשייה האווירית יש ניסיון קודם בתחום: החברה כבר הסבה בעבר מטוס 767 למטוס תדלוק עבור חיל האוויר של קולומביה. בשנים האחרונות היא ניסתה לשכנע גם את משרד הביטחון הישראלי לרכוש ממנה מטוסי תדלוק מוסבים, אבל חיל האוויר הישראלי העדיף מטוסי KC-46 חדשים של בואינג, הנרכשים בכספי הסיוע האמריקאי. בחברה חששו שבלי לקוח גדול יהיה קשה לשמור על הצוותים והידע בתחום - וההזמנה ההודית, אם תיחתם, עשויה להבטיח עבודה לשנים הקרובות.

הכלל הכלכלי פשוט: מטוס נוסעים משומש נרכש בזול, וגם אחרי עלות ההסבה המלאה המחיר הכולל נמוך משמעותית ממטוס תדלוק חדש. מול ה-KC-46 החדש, שמחירו מוערך בכ-160 מיליון דולר ליחידה, שישה מטוסים מוסבים בכ-900 מיליון דולר - כ-150 מיליון דולר למטוס, כולל כל ההסבה, ההדרכה והתמיכה - מסבירים למה ניו דלהי הפעם דווקא כן מתקדמת לחתימה.

30% מהעבודה תתבצע בהודו

התעשייה האווירית התחייבה שלפחות 30% מעבודות ההסבה יתבצעו בהודו, בידי חברות מקומיות ובראשן HAL, יצרנית המטוסים הממשלתית של הודו, שתקבל את הידע הנדרש. זו דרישה שחוזרת כמעט בכל רכש ביטחוני גדול של ניו דלהי במסגרת מדיניות "Make in India". שתי החברות כבר חתמו ב-2022 על מזכר הבנות להסבת מטוסי 767 משומשים למטוסי תדלוק ותובלה במתקנים של HAL. בתחילת 2026 אישרה מועצת הרכש הביטחוני של הודו את הצורך ברכישה - שלב שקודם לחתימה, אם כי אינו מבטיח אותה.

ההקשר הרחב: חברה אחת לקראת הנפקה

העסקה המתקרבת נוחתת על חברה שעוברת שינוי מבני משמעותי. ב-28 באוקטובר אישר דירקטוריון התעשייה האווירית, בראשות היו"ר בועז לוי, את הסכם המיזוג של אלתא - יצרנית מכ"מי ההגנה של מערכות חץ, כיפת ברזל וקלע דוד - לתוך החברה. במסגרת המיזוג, כלל פעילותה, נכסיה וזכויותיה של אלתא יועברו לתעשייה האווירית, ואלתא תמשיך לפעול כחטיבה הנושאת את שמה ותחדל מלהתקיים כישות משפטית נפרדת.

אלתא מעסיקה כ-4,500 עובדים, כשליש מכוח האדם של התעשייה האווירית, ורשמה ב-2025 מכירות של כ-2.2 מיליארד דולר - כרבע ממכירות הקבוצה, שהסתכמו בכ-7.4 מיליארד דולר. המהלך יזום על ידי רשות החברות הממשלתיות כבר כשנה, במטרה לחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה במבנים ניהוליים כפולים ולחזק את ערכה של החברה לקראת הנפקת מיעוט מתוכננת ב-2027. השלמת המיזוג מותנית באישורים נוספים שיושגו, על פי ההסכם, עד תום 2027 או עד למועד מאוחר יותר שיוסכם. עובדי אלתא יהפכו לעובדי התעשייה האווירית, כשתנאי העסקתם נשמרים, לפי גורמים בכירים בחברה.

במקביל אישר הדירקטוריון את מינויו של אל"מ (מיל') שלומי סודרי לסמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל - החטיבה הרווחית ביותר בחברה, עם מכירות של כ-3.5 מיליארד דולר ב-2025. סודרי, שעמד בראש חטיבת החלל בשבע השנים האחרונות, מחליף את גיא בר לב, שמונה למנכ"ל החברה לפני כחודשיים.

יו"ר התעשייה האווירית בועז לוי הציג את המיזוג כמהלך אסטרטגי ארוך טווח שנועד "לאחד את יכולותיה" של החברה, וציין שהוא מקודם בשיתוף ארגון העובדים. המשמעות המעשית: במקום שתי חברות עם דירקטוריונים, מטה ומנגנוני ניהול נפרדים - חברה אחת עם ארבע חטיבות, שיכולה לשווק את מכ"מי אלתא כחלק מסל מוצרים אחד. יכולת המכירה המשולבת הזו רלוונטית ישירות גם לעסקאות כמו ההודית, שבהן לקוח זר מקבל פתרון שמשלב מטוסים, מכ"ם ומערכות.

לעסקה יש גם משמעות תעסוקתית. בחברה הביעו בעבר חשש שבלי לקוח גדול בתחום ההסבות יהיה קשה לשמור על הצוותים והידע הייחודי שנצבר במפעלי ההסבה - אותו ידע שהפך את החברה לספקית הסבות מטוסים מוכרת, ממטוסי נשיאים ועד מטוסי תובלה. חוזה הודי בשש שנים של מסירות, אם ייחתם, מבטיח קו עבודה רציף לתחום ושומר על יכולת שקשה מאוד לבנות מחדש אחרי שהיא מתפרקת.

מה זה אומר לעוקבים אחרי החברה

התעשייה האווירית אינה נסחרת עדיין בבורסה, אבל הצירוף של עסקת ענק בהיקף פוטנציאלי של 900 מיליון דולר, מיזוג שמייעל את המבנה וצוות הנהלה שמתעדכן - כולם באים לשרת מטרה אחת מוצהרת: הנפקת מיעוט ב-2027. משקיעים שישקלו להשתתף בהנפקה, כשתגיע, יסתכלו בדיוק על המדדים האלה: צבר הזמניות, יעילות תפעולית ורווחיות החטיבות. עסקה כמו ההודית מאריכה את אופק ההזמניות ומבססת את מרכז הידע של ההסבות - אבל חשוב לזכור שהחוזה טרם נחתם בפועל, והמיזוג טרם הושלם.

שאלות נפוצות

העסקה עם הודו כבר נחתמה? לא. לפי הדיווח, החוזה צפוי להיחתם בקרוב. אישור מועצת הרכש ההודית מהתחילת 2026 הוא שלב מקדים שאינו מבטיח חתימה.

מה אלתא תפסיק להיות חברה עצמאית? השלמת המיזוג מותנית באישורים נוספים, שיושגו לפי ההסכם עד סוף 2027 או מועד מאוחר יותר שיוסכם. עד אז אלתא ממשיכה לפעול כחברת בת.

כמה חוסכת הסבה לעומת קניית מטוס חדש? אין מספר רשמי להשוואה, אבל לפי הדיווחים הסבה "זולה בהרבה" מרכישת מטוס תדלוק חדש; מטוס KC-46 חדש מוערך בכ-160 מיליון דולר, ושתי עסקאות קודמות לרכישת A330 MRTT חדשים בהודו נעצרו בגלל העלות.

מתי תונפק התעשייה האווירית? התוכנית המדוברת היא להנפקת מיעוט ב-2027. עדיין לא פורסם תשקיף, שווי או מועד מדויק.

יש גם היבט תחרותי רחב: שוק מטוסי התדלוק העולמי מתחלק בין מספר קטן של שחקניות, ורובן מציעות מטוסים חדשים בלבד. היכולת להציע מטוס מוסב, מוכח במבחן הפעלה אצל לקוח זר, במחיר שממשלות יכולות לעמוד בו - היא הבידול של התעשייה האווירית, והעסקה ההודית עשויה להפוך אותה לחלון ראווה ללקוחות נוספים.

כעת נותרו שני צמתי החלטה: החתימה בניו דלהי, והשלמת המיזוג בישראל. שני התהליכים מנוהלים במקביל ובלוחות זמנים שונים, וכל אחד מהם ישפיע על התמונה שתוצג למשקיעים לקראת ההנפקה.

שורה תחתונה

התעשייה האווירית מציגה שבוע עמוס: עסקה פוטנציאלית של 900 מיליון דולר עם הודו שתבסס את תחום הסבת מטוסי התדלוק, מיזוג אלתא שיוצא לדרך אחרי אישור הדירקטוריון, ומינוי בכיר בחטיבה הרווחית ביותר. כל אלה מתחברים לתמונה אחת של חברה שמתארגנת לקראת 2027 - אבל שני הסעיפים המשמעותיים, החתימה וההשלמה, עוד לפנינו. אין לראות בכתבה המלצה או ייעוץ השקעות.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>