אג"ח ממשלתי: איך מלווים למדינה ומקבלים ריבית

איגרת חוב ממשלתית היא הלוואה שאתם נותנים למדינת ישראל. המדינה מנפיקה איגרות חוב כדי לממן את פעילותה, ומתחייבת בתמורה לשלם לכם ריבית לאורך התקופה ולהחזיר את הקרן ביום הפדיון. בגלל שהמלווה הוא המדינה עצמה, איגרות החוב הממשלתיות נחשבות לנכס בעל הסיכון הנמוך ביותר במשק הישראלי - הרמה שמולה נמדדים כמעט כל שאר נכסי החוב בשוק.

המדריך הזה מסביר אילו סוגי איגרות ממשלתיות קיימים, מה ההבדל בין קופון לתשואה לפדיון, אילו סיכונים קיימים גם בנייר "הכי בטוח" במשק, איך ממוסים הרווחים, ואיך קונים בפועל.

שלושה סוגים עיקריים

שחר - איגרת שקלית לא צמודה. משלמת קופון קבוע בשקלים, בלי הצמדה למדד. זו האיגרת הפשוטה ביותר להבנה: ידוע מראש כמה שקלים תקבלו בכל תשלום וכמה תקבלו בפדיון. החיסרון: אם האינפלציה תעלה, הערך הריאלי של התשלומים יישחק.

גליל - איגרת צמודת מדד. הקרן והקופון צמודים למדד המחירים לצרכן, כך שהתשואה שאתם מקבלים היא ריאלית - מעבר לאינפלציה. אם תחזיקו עד הפדיון, כוח הקנייה של הכסף שמור. התשלומים השוטפים, לעומת זאת, אינם קבועים בשקלים, כי הם משתנים עם המדד.

מק"מ - מלווה קצר מועד. איגרת לתקופה של עד שנה, בלי קופון: קונים אותה במחיר נמוך ממאה אגורות ומקבלים בפדיון מאה אגורות מלאות, וההפרש הוא הרווח. המק"מ הוא הכלי הקרוב ביותר ל"מזומן" בשוק ההון, והתשואה שלו עוקבת מקרוב אחרי ריבית בנק ישראל, שעומדת כיום על 3.25%.

תשואה לפדיון מול קופון - ההבדל שכולם מפספסים

הקופון הוא הריבית השנתית שהאיגרת משלמת כאחוז מהערך הנקוב. הוא נקבע ביום ההנפקה ולא משתנה. התשואה לפדיון היא משהו אחר לגמרי: התשואה השנתית המשוערת שתקבלו אם תקנו את האיגרת במחירה היום ותחזיקו בה עד הסוף, תוך התחשבות בקופונים, במחיר ששילמתם ובהחזר הקרן.

למה ההבדל חשוב? כי איגרות נסחרות בשוק בכל יום, והמחיר שלהן משתנה. איגרת עם קופון של 3% יכולה להיסחר היום במחיר שמגלם תשואה לפדיון גבוהה או נמוכה יותר, תלוי ברמת הריבית במשק. כשאתם שומעים ש"אג"ח ממשלתי לעשר שנים נותן 4.2%", מדובר בתשואה לפדיון - לא בקופון שהמדינה הבטיחה לשלם.

איפה עומדות התשואות בפועל? לפי נתוני בנק ישראל, ממוצע חודש אוקטובר 2026, העקום הנומינלי (איגרות לא צמודות) נראה כך: שנה אחת 3.11%, שנתיים 3.45%, חמש שנים 3.86%, שבע שנים 4.02%, עשר שנים 4.24% וחמש עשרה שנים 4.48%. בעקום הריאלי (איגרות צמודות מדד): שנה אחת 1.35%, חמש שנים 1.90%, עשר שנים 2.24% וחמש עשרה שנים 2.39%. המספרים האלה הם ממוצעים חודשיים של מחירי שוק, והם משתנים מדי יום.

הסיכון שקיים גם בנייר הממשלתי

איגרת ממשלתית היא "בטוחה" במובן אחד בלבד: הסיכון שהמדינה לא תשלם נמוך מאוד. אבל שני סיכונים אחרים נשארים.

סיכון ריבית. אם תרצו למכור את האיגרת לפני הפדיון, המחיר שתקבלו תלוי בריבית בשוק באותו יום. כשהריבית עולה, מחירי האיגרות יורדים, ולהפך. ככל שהאיגרת ארוכה יותר, המחיר שלה רגיש יותר לשינויי ריבית. מי שקונה איגרת לעשר שנים ומוכר אחרי שנה אינו מובטח בכלל בתשואה לפדיון - היא נכונה רק למי שמחזיק עד הסוף.

סיכון אינפלציה. באיגרת לא צמודה, עליית מחירים שוחקת את הערך הריאלי של התשלומים הקבועים. האינפלציה בישראל עומדת כיום על 1.6% בשנה, אבל אין ערובה שהיא תישאר שם. מי שחושש מאינפלציה יעדיף את מסלול גליל; מי שמעריך שהאינפלציה תישאר נמוכה עשוי להעדיף את שחר, שבו התשואה הנומינלית גבוהה יותר. הפער בין העקומים משקף בערך את ציפיות השוק לאינפלציה: בעשר שנים, בערך שני אחוזים לשנה.

איך קוראים את שם האיגרת

לכל איגרת ממשלתית שם שמספר את סיפורה. "שחר 0347", למשל, היא איגרת שקלית לא צמודה (שחר) שמועד פדיונה מרץ 2047 (03-47). "גליל 0331" היא איגרת צמודת מדד שתיפרע במרץ 2031. כשאתם בוחרים איגרת, השאלה הראשונה היא מתי תצטרכו את הכסף - ואז מתאימים את מועד הפדיון למועד היעד, כדי לא להיות תלויים במחיר השוק ביום המכירה.

מח"מ - המדד לרגישות

מח"מ (מחזור חיים ממוצע) הוא משך הזמן הממוצע המשוקלל שבו אתם מקבלים את התשלומים מאיגרת. ככל שהמח"מ ארוך יותר, מחיר האיגרת רגיש יותר לשינויי ריבית: כלל אצבע גס אומר שעלייה של אחוז אחד בריבית מורידה את מחיר האיגרת בערך באחוזים השווים למספר שנות המח"מ. איגרת עם מח"מ של שמונה שנים עלולה לאבד כשמונה אחוזים מערכה בעקבות עלייה כזו - ולהרוויח בערך אותו סכום אם הריבית תרד. מי שמתכוון להחזיק עד הפדיון יכול להתייחס לתנודות האלה כרעש בדרך; מי שעלול למכור באמצע צריך להבין אותן לעומק.

סולם איגרות

אסטרטגיה נפוצה לניהול סיכון הריבית היא בניית סולם: פיזור הכסף בין איגרות עם מועדי פדיון שונים - למשל שנה, שלוש, חמש ושבע שנים. בכל שנה נפרעת איגרת אחת, והכסף מושקע מחדש בריבית של אותה עת. כך לא כל ההשקעה תלויה בריבית של רגע אחד, ויש נקודת נזילות צפויה בכל שנה בלי צורך למכור במחיר שוק.

מיסוי

הכנסות מאיגרות חוב - ריבית שוטפת ורווח הון ממכירה - חייבות במס, והמס מנוכה במקור על ידי הבנק או בית ההשקעות שדרכם אתם פועלים. שיעור המס תלוי בסוג האיגרת (צמודה או לא צמודה), באופי ההכנסה ובנתוניכם האישיים, והוא נקבע בחוק ומשתנה מעת לעת. הפסדים בשוק ההון ניתנים בדרך כלל לקיזוז מול רווחים, בכפוף לכללים. לפני החלטה כדאי לבדוק את שיעורי המס העדכניים מול פרסומי רשות המסים או להתייעץ עם בעל רישיון.

איך קונים

איגרות ממשלתיות נקנות דרך חשבון ניירות ערך בבנק או בבית השקעות, בדיוק כמו קניית מניה: מזינים את שם האיגרת או את מספרה, בוחרים סכום ושולחים פקודה. אפשר לקנות איגרת בודדת, ואפשר לקנות קרן נאמנות או קרן סל שמחזיקה סל של איגרות ממשלתיות - דרך שמפזרת בין תקופות פדיון שונות, אבל גובה דמי ניהול ואין בה יום פדיון מובטח. שווה לשים לב גם לעמלות הקנייה ודמי המשמרת, שמשתנים בין הגופים.

מול פיקדון בנקאי וקרן כספית

פיקדון בנקאי נועל ריבית ידועה מראש, בלי תנודות ובלי סיכון מחיר אם פורעים אותו במועד - אבל בדרך כלל בריבית נמוכה יותר ולתקופה קצרה. קרן כספית נזילה ויציבה יחסית, אבל התשואה שלה צמודה לריבית השוטפת ותרד אם בנק ישראל יוריד ריבית. איגרת ממשלתית ארוכה מאפשרת לנעול תשואה לתקופה ארוכה - יתרון אם הריבית תרד, חיסרון אם תרצו למכור באמצע. בחירה בין שלושת הכלים היא בעיקר שאלה של טווח הזמן שלכם ושל הצורך בנזילות.

למי זה מתאים

איגרות ממשלתיות מתאימות כרכיב היציב בתיק: למי שצריך את הכסף במועד ידוע (ולכן יכול להתאים פדיון למועד), למי שמחפש תשואה צפויה בלי חשיפה למניות, ולמי שרוצה לאזן סיכונים אחרים בתיק. הן פחות מתאימות למי שצריך נזילות מלאה בכל רגע או מחפש תשואות של שוק המניות. וכמו בכל החלטה פיננסית, גם כאן הנקודה היא לא למצוא את המכשיר "הכי טוב", אלא את זה שמתאים בדיוק לטווח הזמן, לצורך ולסבלנות שלכם.

שאלות נפוצות

מה קורה אם המדינה לא משלמת? מדינת ישראל מעולם לא פספסה תשלום על חוב שקלי, והדירוג שלה גבוה. הסיכון קיים תיאורטית אך נמוך מאוד.

אפשר לצאת באמצע? כן, האיגרת נסחרת בבורסה ואפשר למכור אותה בכל יום מסחר - אבל במחיר השוק של אותו יום, שיכול להיות נמוך מהמחיר ששילמתם.

כמה צריך כדי להתחיל? איגרות בודדות נסחרות בערכים נקובים של אלפי שקלים בודדים ומעלה. קרנות סל וקרנות נאמנות מאפשרות להיכנס גם בסכומים קטנים יותר.

מה עדיף - שחר או גליל? תלוי בתחזית האינפלציה שלכם ובמטרת הכסף. מי שרוצה ודאות שקלית מלאה יעדיף שחר; מי שרוצה שמירה על כוח קנייה לטווח ארוך יעדיף גליל.

האם התשואה מובטחת? רק אם מחזיקים מהקנייה עד הפדיון, ובהנחה שהמדינה עומדת בתשלומיה. באיגרת לא צמודה התשואה מובטחת בשקלים; באיגרת צמודה היא מובטחת במונחים ריאליים. מכירה באמצע הדרך היא תמיד במחיר השוק.

מה עדיף - איגרת בודדת או קרן? איגרת בודדת נותנת ודאות מלאה: פדיון ידוע בתאריך ידוע. קרן איגרות מפזרת ונוחה, אבל אין לה תאריך פדיון, היא גובה דמי ניהול, וערכה נע עם מחירי האיגרות שבה - כך שה"תשואה לפדיון" המפורסמת שלה היא הערכה בלבד.

אין לראות בכתבה המלצה או ייעוץ השקעות. הנתונים מבוססים על פרסומי בנק ישראל לאוקטובר 2026, ותשואות השוק משתנות מדי יום. לפני כל החלטה מומלץ להתייעץ עם בעל רישיון.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>