דוח נתוני האשראי שלכם: מה בנק ישראל אוסף, איך מושכים בחינם ואיך משפרים את הדירוג

בין אם אתם מבקשים משכנתה, הלוואה לרכב או סתם מסגרת בבנק - לפני שאתם מדברים עם בנקאי, למערכת אחת כבר יש תמונה מלאה על האשראי שלכם: מערכת נתוני אשראי של בנק ישראל. לפי הסקירה השנתית של הממונה על שיתוף בנתוני אשראי לשנת 2025, כ-80% מהציבור מדורגים בדירוג אשראי טוב עד מצוין. מה בדיוק נאסף עליכם, מי רשאי לראות את הנתונים ובאילו תנאים, ואיך מושכים את דוח ריכוז הנתונים שלכם - בחינם, אחת לשנה - כל התשובות במדריך הזה.

מהי בכלל מערכת נתוני אשראי

מערכת נתוני אשראי היא מאגר מרכזי שהקים ומנהל בנק ישראל מתוקף חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016. המערכת אוספת נתונים על התחייבויות האשראי של יחידים - אזרחים ותושבי ישראל שאינם קטינים - ועל אופן הפירעון שלהן. המטרה, לפי החוק, היא להגביר את התחרות בשוק האשראי, להרחיב את הנגישות לאשראי ולצמצם הפליה במתן אשראי. בפועל, המערכת היא זו שמאפשרת גם לגוף שאתם לא לקוחות שלו להעריך אתכם ולהציע הצעה אמיתית - והנתונים בה משפיעים על תנאי ההלוואה שיוצעו לכם.

חשוב לדעת: נותן אשראי לא מקבל דוח עליכם סתם כך. החוק מחייב את הסכמתכם המפורשת לפני שנתוני האשראי שלכם יימסרו לצורך הפקת דוח עבורו - וההסכמה ניתנת רק לעסקת אשראי מסוימת ועומדת בתוקף עד לסיומה, או עד למועד מוקדם יותר לפי בחירתכם. בנוסף, כל אחד רשאי לבקש מבנק ישראל שנתוניו לא יימסרו מהמאגר (בכפוף לתנאים בחוק).

מי מדווח עליכם למערכת

מקורות המידע הם בעיקר גופים שנותנים אשראי: הבנקים, חברות כרטיסי האשראי ונותני אשראי חוץ-בנקאיים - כולל, למשל, הגוף שנתן לכם הלוואה לרכב או הלוואה מהקרן הפנסיונית. אבל לא רק: גם רשויות ציבוריות מדווחות - כונס הנכסים הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל. כלומר גם חוב שנשלח להוצאה לפועל או חשבון שהוגבל יכולים להופיע במאגר.

מה בדיוק כתוב עליכם

דוח ריכוז הנתונים מפרט את כל התחייבויות האשראי שלכם: הלוואות ומשכנתאות קיימות, כרטיסי אשראי, מסגרות עו"ש, הוראות קבע - ואת תנאי התשלום ואופן הפירעון של כל אחת מהן. בנוסף, הדוח כולל מידע על אי-עמידה בתשלומים (פיגורים או תשלומים שחזרו), צ'קים שחזרו, והליכים שננקטו לגביית חובות שלא שולמו במועד. הדוח גם מפרט לאילו גופים הועבר המידע שלכם מהמערכת - כך שאתם יודעים מי בדק אתכם.

מתי איחור בתשלום הופך ל"פיגור"

לא כל איחור קטן נרשם כפיגור. התנאים לרישום פיגור נקבעים בהוראות הממונה על שיתוף בנתוני אשראי: סכום מזערי, משך איחור מינימלי והתראה מוקדמת ללקוח - ופיגור שנובע מסיבה טכנית לא אמור להיות מדווח. התנאים אינם קבועים בהכרח: בתקופות חירום, כמו במלחמת חרבות ברזל, הממונה הורה למקורות המידע להאריך זמנית את משך הזמן לפני דיווח על פיגורי הלוואות, ורשאי לעשות זאת שוב. לכן אל תבנו על "תקופת חסד" כלשהי: גם איחור קצר עלול לגרור עמלות וריבית פיגורים אצל נותן האשראי עצמו. הכלל המעשי פשוט - משלמים בזמן, ואם נוצר איחור, מסדירים מול נותן האשראי בהקדם.

ומי בעצם מחשב את הדירוג עצמו

המערכת עצמה היא מאגר: היא אוספת ומרכזת את הנתונים הגולמיים. דירוג אשראי מוגדר בחוק כהערכת הסיכוי שלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שהתחייב בהם - ואותו מפיקות לשכות אשראי מורשות, על בסיס הנתונים שבמערכת ובשיטות הדירוג שלהן. הבנקים ונותני האשראי משתמשים בנתונים ובדוחות כשהם שוקלים בקשה להלוואה. לכן כשאתם "משפרים דירוג", מה שאתם עושים בפועל הוא לשפר את הנתונים שנאספים עליכם לאורך זמן: פירעון מלא ובזמן, ניצול סביר של מסגרות, והיעדר פיגורים.

מה חדש: דוח דיגיטלי אישי של בנק ישראל

בשנה האחרונה בנק ישראל פיתח דוח דיגיטלי אישי שמרכז במקום אחד את כל נתוני האשראי של הלקוח, באופן נגיש ומלווה בהסברים - גם לציבור ללא רקע פיננסי. מטרת המהלך, לפי בנק ישראל, היא לצמצם פערי ידע ולאפשר גם לציבור ללא רקע פיננסי להבין את מצבו בתחום האשראי ולקבל החלטות מושכלות יותר. זו סיבה נוספת לבדוק עכשיו ולא לחכות: המידע זמין יותר וקריא יותר מבעבר. בנוסף, בנק ישראל פועל בימים אלה להרחיב את המאגר גם לתאגידים - מהלך שצפוי לשפר את הגישה של עסקים קטנים ובינוניים לאשראי.

איך מושכים את הדוח - בחינם

זכות חוקית: כל אדם שנאספים לגביו נתונים במערכת זכאי להזמין דוח ריכוז נתונים ללא תשלום אחת בכל שנה קלנדרית (סעיף 38(ד) לחוק). דוחות נוספים באותה שנה מופקים בתשלום. ההזמנה נעשית באזור האישי של מערכת נתוני אשראי - הכניסה מתבצעת דרך מערכת ההזדהות הלאומית - או דרך המוקד הטלפוניי של המערכת בטלפון 6194*. בנק ישראל ממליץ לבדוק את הדוח באופן קבוע, לפחות פעם בחצי שנה - ובמיוחד לפני כל החלטת אשראי משמעותית. שימו לב: רק הדוח הראשון בכל שנה קלנדרית ניתן ללא תשלום; כל דוח נוסף באותה שנה מופק בתשלום, ולכן כדאי לתזמן את המשיכה החינמית לפני החלטה גדולה.

כמה זמן המידע נשמר

החוק קובע מנגנון מדורג: בנק ישראל שומר את המידע במאגר עשר שנים, אבל לאחר שלוש שנים ממועד העברתו השמירה היא לצורך תיעוד בלבד. ובכיוון ההפוך - מי שמבקש שלא יכללו נתוניו במאגר (בקשה לאי-הכללת נתונים) יכול לעשות זאת, אבל אם נמסרו עליו נתוני אי-פירעון, הבקשה מוגבלת לתקופת הגבלה של שלוש שנים ממועד העברת הנתונים. שורה תחתונה: מידע שלילי לא נשאר לנצח, אבל גם לא נעלם מחר בבוקר.

חמש המלצות של בנק ישראל עצמו

בעמוד ההסברה הרשמי של בנק ישראל מופיעות חמש המלצות שמשפיעות ישירות על נתוני האשראי שלכם. ראשית, לפרוע כל התחייבות במלואה ובזמן - תשלום סדיר של הוראות קבע, צ'קים או אשראי, אפילו בסכומים קטנים, מעיד על עמידה בהתחייבויות ויכול לשפר את הדירוג. שנית, להתאים את מסגרות האשראי בחשבון ובכרטיסים לרמת הצריכה בפועל: ניצול גבוה של המסגרות - או דווקא היעדר מסגרת בכלל - עלולים להתפרש כהתנהלות לקויה ולפגוע בדירוג. שלישית, לפני בקשה להלוואה חדשה - לוודא שהנתונים נכונים, שלמים ומדויקים בעזרת דוח הריכוז החינמי. רביעית, להשוות בין הצעות ולהתמקח על הריבית - ולפנות גם לגופים שאינם בנקים: החברה שמנהלת את קרן הפנסיה או ההשתלמות שלכם, חברת כרטיסי האשראי ונותני אשראי אחרים בעלי רישיון. וחמישית, אחרי שלקחתם הלוואה - לבדוק מדי שנה אם משתלם למחזר אותה.

זכרו: גם ערבות נחשבת

נקודה שרבים מגלים מאוחר מדי: אם חתמתם ערבות על הלוואה של בן משפחה או חבר, ההתחייבות הזו מדווחת למערכת כחלק מנתוני האשראי שלכם - לא רק של הלווה. כלומר, כשתבקשו בעצמכם משכנתה או הלוואה, נותן האשראי יראה גם את הערבות וייתכן שיתייחס אליה כאל התחייבות קיימת. לפני שחותמים על ערבות - קחו בחשבון שהיא תופיע בדוח שלכם, ואם כבר חתמתם - ודאו שהיא משתקפת נכון ושאתם עוקבים אחרי פירעון ההלוואה.

מצאתם טעות בדוח? תקנו אותה מיד

טעויות קורות: חוב ששולם אבל מופיע כפתוח, התחייבות שלא שלכם, מסגרת שבוטלה ועדיין רשומה. בנק ישראל מנחה במפורש: אם גיליתם בדוח נתון שאינו נכון - פעלו בהקדם לתקן אותו. יש שתי דרכים: לפנות ישירות למקור המידע שדיווח (הבנק, חברת האשראי או הרשות), או להגיש בקשה לתיקון מידע באזור האישי של מערכת נתוני אשראי - שם בוחרים את הגוף המדווח ואת הנתון, ומקבלים מספר פנייה למעקב אחר הטיפול. שימו לב: סמכות הממונה מוגבלת למהימנות הדיווח, ואין בכוחה לפתור מחלוקות עסקיות מול הגוף. תעדו את הפנייה, ובדקו שהתיקון בא לידי ביטוי בדוח הבא שתמשכו.

לפני משכנתה או הלוואה גדולה: צ'ק-ליסט

כדוגמה לתכנון, כמה חודשים לפני שאתם ניגשים לבקשת אשראי משמעותית, עושים ארבע פעולות: מושכים את דוח הריכוז החינמי ובודקים שורה-שורה; מתקנים טעויות מול הגוף המדווח; מוודאים שאין פיגורים פתוחים - ואם יש, סוגרים אותם ושומרים אישור; ובודקים שהמסגרות מנוצלות בצורה סבירה. אחרי שהדוח נקי ומסודר - פונים לכמה גופים במקביל, משווים את ההצעות במספרים ולא בחוכמות, ומתמקחים. לנתוני האשראי שלכם יש השפעה ישירה על תנאי ההלוואה שיוצעו לכם - ועל כל שקל של ריבית לאורך התקופה.

למה זה משתלם לכם: התחרות עובדת לטובת מי שמודע

לפני שהמערכת קמה, הבנק שלכם ידע עליכם הכול - ומתחריו כלום. היום, לפי בנק ישראל, מחקרים שבוצעו בחטיבת המחקר של הבנק מראים שהמערכת אכן קידמה את התחרות בשוק האשראי: נותן אשראי שאתם לא לקוחות שלו יכול להעריך אתכם ולהציע הצעה אמיתית. כדי שהתחרות הזו תעבוד בשבילכם, שני תנאים צריכים להתקיים: שהנתונים יהיו נכונים - וזה תפקיד הבדיקה העצמית שלכם; ושאתם באמת תפנו ליותר מגוף אחד - וזה תפקיד ההשוואה. מי שבודק את הדוח, מתקן טעויות ומשווה הצעות, נותן לתחרות לעבוד לטובתו.

מה לזכור

המערכת עובדת בשבילכם לא פחות ממה שהיא עובדת בשביל הבנקים: היא מאפשרת לכם לקבל הצעות מגופים שאתם לא לקוחות שלהם, ולתמחר את עצמכם נכון. אבל היא לא תבדוק את עצמה בשבילכם. משיכת הדוח אורכת דקות, בחינם פעם בשנה, דרך האזור האישי במערכת או במוקד 6194* - והיא הצעד הראשון לפני כל החלטת אשראי. אם מצאתם מצב מורכב - חובות בגבייה, הסדרים או פיגורים מרובים - כדאי להיעזר ביועץ פיננסי מוסמך או בגורם מקצועי בתחום ניהול החוב.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>