פותחים חברה בע"מ? רגע, אתם אמריקאים

"רואה החשבון אומר לי לפתוח חברה, שזה יחסוך מס. יש משהו שאני צריך לדעת כאמריקאי?"

יש. אבל קודם, החדשות הטובות: בשורה התחתונה, בדרך כלל זו לא בעיה. צריך רק לדעת לתכנן את זה נכון. בואו נלך עם מעצבת גרפית אחת, כזו שאני פוגש לא מעט, ונראה איך זה נראה.

למה בכלל לפתוח חברה? בגלל הכפל

היא עצמאית, עוסק מורשה, ומרוויחה יפה. כל חודש היא משלמת ביטוח לאומי בישראל. ואז מגיע הדוח האמריקאי, ומתברר שכאמריקאית עצמאית היא משלמת גם מס ביטוח סוציאלי אמריקאי, Self-Employment Tax, בערך 15% מהרווח. אותו כסף, שני ביטוחים סוציאליים. ובין ישראל לארצות הברית אין הסכם שמונע את זה (הרחבנו על כך במאמר "עצמאי בישראל בעל אזרחות אמריקאית – מה חשוב לדעת?").

כאן נכנסת החברה. כשהיא פותחת חברה בע"מ ומקבלת ממנה משכורת, היא כבר לא עצמאית. היא שכירה בחברה ישראלית. ועל משכורת מחברה זרה, ארצות הברית בדרך כלל לא גובה ביטוח סוציאלי. הכפל נעלם. זו אחת הסיבות העיקריות שהרבה עצמאים אמריקאים בישראל פותחים חברה.

אבל אמריקה רואה את החברה אחרת

בישראל זו חברה רגילה. בעיני ארצות הברית, זו חברה זרה בשליטה של אמריקאית. וזה אומר שני דברים.

הראשון: כל שנה מגישים עליה טופס מיוחד, 5471, יחד עם הדוח האמריקאי. מי ששוכח, עלול לקבל קנס של 10,000 דולר לכל שנה. כן, גם כשאין שום מס לשלם.

השני: בישראל, ככלל רווח שנשאר בחברה לא ממוסה אצלכם עד שמושכים דיבידנד; אבל מ־2025 חלות הוראות חדשות על חברות מעטים: החברה עשויה לשלם מס נוסף של 2% על רווחים עודפים שלא חולקו, ובמקרים מסוימים הכנסה של החברה מיוחסת לבעלי השליטה ומחויבת במס אצלם. כדאי לבדוק את התחולה עם רואה החשבון. בארצות הברית יש כללים שיכולים לחייב אתכם על חלק מהרווח הזה כל שנה, גם אם לא משכתם שקל. החדשות הטובות: מס החברות בישראל יחסית גבוה, ולכן יש לא פעם כלים שמונעים את המס האמריקאי הזה. אבל צריך לבחור בהם, וזה לא קורה לבד.

איפה זה משתבש

אצל המעצבת שלנו, רואה החשבון הישראלי פתח חברה. הכול מסודר, הדוחות מוגשים, הרווחים מצטברים. אחרי שנתיים, ה־CPA האמריקאי שומע במקרה שיש חברה. "חברה? איזו חברה?" הוא מגלה שטופס 5471 אף פעם לא הוגש, ומתחיל לחשב מה היה צריך להיכנס לדוח.

אף אחד לא עשה משהו רע. רואה החשבון הישראלי פשוט לא ידע שהיא אמריקאית, וה־CPA לא ידע שיש חברה.

אז בשורה התחתונה

חברה בע"מ יכולה להיות החלטה מצוינת לאמריקאי בישראל, ולפעמים היא אפילו פותרת בעיה. התנאי אחד: שני הצדדים יודעים הכול. רואה החשבון הישראלי צריך לדעת שאתם אמריקאים. וה־CPA האמריקאי צריך לדעת על החברה, עוד לפני שהיא נפתחת.

וחשוב לדעת: את החברה צריך להגדיר נכון כבר בהקמה, כדי לא לייצר חובות נוספות בדרך. מי מחזיק במניות, איך מושכים את הכסף, במשכורת או בדיבידנד, ואיך ארצות הברית תראה את החברה. לכל החלטה כזו יש השלכות בצד האמריקאי. לפעמים החלטה שנראית קטנה בישראל מחזירה, למשל, את הביטוח הסוציאלי האמריקאי, או מוסיפה טופס שאף אחד לא תכנן. את ההחלטות האלה מקבלים לפני שנרשמים, לא אחרי.

מה עושים בפועל?

לפני שפותחים חברה: מחברים את רואה החשבון הישראלי ואת ה־CPA האמריקאי לשיחה אחת, או לפחות למייל אחד.

אם כבר יש חברה: בודקים שטופס 5471 הוגש על כל שנה מאז שנפתחה. אם לא, מדברים עם ה־CPA על הדרך לתקן.

כל שנה שולחים ל־CPA את הדוחות הכספיים של החברה ואת המס ששולם בישראל.

אני מלווה פיננסי, לא רואה חשבון, יועץ מס או עורך דין. המטרה שלי במאמרים היא לעשות סדר: להסביר את התמונה, להצביע על הנקודות שכדאי לבדוק ולעזור לכם לשאול את השאלות הנכונות. המאמר מבוסס על הכללים הידועים בזמן כתיבתו, והם משתנים מעת לעת. כל משפחה שונה, ולכן לפני כל החלטה בנושאי מס, דיווח או השקעות חשוב להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך שמכיר את המצב האישי שלכם, ובנושאים אמריקאיים עם רו"ח או CPA שמכיר גם את ישראל וגם את ארה"ב.

קרדיט: טיפים לכלכלה נכונה

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>