לפי הודעה של בנק ישראל מ-28 בפברואר 2023, הפיקוח על הבנקים פרסם עדכון להוראת ניהול בנקאי תקין 310 בנושא ניהול סיכונים, שעוסק בפעילות של תאגידים בנקאיים בנכסים קריפטוגרפיים.

מה נקבע

לפי ההודעה, כל תאגיד בנקאי נדרש לפנות למפקח מראש לפני שהוא נכנס לפעילות בתחום הקריפטו. הפיקוח גם שלח מכתב למנכ"לי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, שמפרט את הסיכונים המרכזיים בתחום.

אילו סיכונים

לפי בנק ישראל, מדובר בפעילות חדשה יחסית שמגלמת סיכונים רבים: סיכוני יציבות, סיכונים פיננסיים וסיכונים תפעוליים, כולל סיכוני סייבר, וכן היבטי איסור הלבנת הון והיבטים צרכניים. ההודעה מזכירה שחלק מהסיכונים התממשו בשנה שקדמה לה, לאחר כשלים של גופים בעולם, שהביאו לתנודתיות גבוהה ולירידה חדה בשווי הנכסים.

המשמעות

הודעה זו היא מ-2023, ולכן כדאי לבדוק במקורות של בנק ישראל מה המצב כיום. לפי הפיקוח, יש בתחום גם פוטנציאל לחדשנות, אך הוא מחייב ניהול זהיר.

מה זה אומר ללקוח בפועל

ההוראה מסבירה מדוע בנקים לפעמים מסרבים לקבל כסף שמקורו במכירת מטבעות וירטואליים: הבנק מחויב לנהל את הסיכון ולבדוק את מקור הכספים. אם הבנק מבקש מסמכים על הרכישות והמכירות שלכם, זו דרישת רגולציה ולא חריגה אישית.

טיפ שימושי

שמרו תיעוד מלא של כל עסקה: תאריכים, סכומים, אישורי הזירה ותדפיסי חשבון. תיעוד מסודר הוא לעיתים ההבדל בין כסף שהבנק מקבל לבין כסף שתקוע.

אולי יעניין אותך גם

כמה עולה להפקיד צ'ק דחוי מהטלפוןכ-7 דקות קריאה · נפתלי כהןהשוד הגדול בהיסטוריית הקריפטוכ-6 דקות קריאה · איציק שוורץהשקל נחלש, אבל העסקים קנו פחות מטבע חוץכ-7 דקות קריאה · שלומי סגלהציון הוא רק חלק מהסיפור: מה באמת נרשם בדוח האשראי שלכםכ-7 דקות קריאה · מוישי גנץ

אוהבים את התוכן? רוצים להתעדכן כשעולה תוכן חדש?

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>

→ חזרה לעמוד הבית