חצי שנה בלי שימוש בתכניות החירום: בנק ישראל מדווח על אפס פעילות בשווקים

בנק ישראל פרסם את הדיווח החודשי על התכניות שהושקו עם פרוץ המלחמה, והנתון הבולט הוא דווקא מה שלא קרה: בששת החודשים בין מאי לאוקטובר 2026 לא נרשמה כל פעילות בשלוש התכניות העיקריות. הבנק לא מכר מטבע חוץ, לא ביצע עסקאות החלף דולר/שקל ולא ערך עסקאות ריפו מול גופים מוסדיים. הפעילות האחרונה בעסקאות ריפו נרשמה במרץ ובאפריל 2026, בהיקף של 200 מיליון שקל בכל חודש, ובשוק המט"ח נרשמה הפעילות האחרונה עוד ביוני 2025, בהיקף של 0.3 מיליארד דולר.

הנתון היבש הזה מספר סיפור חשוב על מצב השווקים בישראל: הכלים שהופעלו ברגע החירום הגדול נשארים מוכנים על המדף, אבל איש לא צריך אותם כבר חצי שנה. להבין למה זה משנה גם לבעל עסק קטן, צריך קודם להבין מה התכניות האלה עושות ומתי הן נכנסות לפעולה.

מה הן התכניות, ומה הן אמורות לעשות

עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 הכריז בנק ישראל על כמה מסגרות חירום. הגדולה שבהן: מכירת מטבע חוץ בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, שנועדה למתן תנודות חריגות בשער השקל ולספק נזילות לשוק. תכנית שנייה מאפשרת עסקאות החלף, swap, בהיקף של עד 15 מיליארד דולר, שבהן הבנק מספק דולרים לגופים פיננסיים לתקופה קצרה. תכנית שלישית היא עסקאות ריפו מול גופים מוסדיים וקרנות נאמנות, שבהן הבנק מזרים שקלים כנגד בטוחות של איגרות חוב, כדי לשמור על תפקוד תקין של שוק האג"ח.

תכנית רביעית, מוניטרית, נועדה להקל על אשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה: הבנק העמיד לבנקים הלוואות מוניטריות בהיקף של עד 10 מיליארד שקל ואיפשר לנותני אשראי חוץ־בנקאיים מפוקחים עסקאות ריפו בהיקף של עד מיליארד שקל. תכנית זו הסתיימה בפברואר 2024.

כמה פעילות הייתה בפועל מאז פרוץ המלחמה

השיא היה בחודש הראשון. באוקטובר 2023 מכר הבנק מט"ח בהיקף של 8.2 מיליארד דולר, ביצע עסקאות החלף בהיקף של 0.4 מיליארד דולר ועסקאות ריפו בהיקף של 95 מיליון שקל. כבר בנובמבר 2023 הצטמצמו מכירות המט"ח ל־0.3 מיליארד דולר, ומאז הפעילות דעכה בהתמדה עד שהגיעה לאפס מוחלט בחצי השנה האחרונה. בסך הכול, מתוך מסגרת של 30 מיליארד דולר שהוכרזה, נוצל בפועל שבריר קטן ממנה.

המשמעות כפולה. מצד אחד, המסגרות עצמן עשויות את העבודה גם בלי שימוש: הידיעה שהבנק מוכן למכור עד 30 מיליארד דולר מרגיעה שחקני שוק ומונעת פאניקה, כך שהצורך בפעולה בפועל קטן. מצד שני, העובדה שהשווקים מתפקדים חצי שנה בלי כל התערבות מעידה שהנזילות והיציבות חזרו לתפקוד רגיל, לפחות בנתוני הבנק.

איך בכלל עובדות עסקאות החלף וריפו

שתי המילים הלועזיות שוות הסבר. בעסקת החלף, swap, הבנק מספק דולרים לגוף פיננסי מקומי לתקופה קצרה בתמורה לשקלים, עם התחייבות להחזיר את העסקה לסופה. זה ברז נזילות דולרי זמין לרגעים שבהם השוק נתקע. בעסקת ריפו ההיגיון הפוך: הגוף הפיננסי מעביר לבנק איגרות חוב כבטוחה ומקבל שקלים לתקופה קצרה. שני הכלים נועדו לפתור אותה בעיה - מחנק נזילות זמני - בשני צידי המטבע. העובדה שהם עומדים על אפס חצי שנה אומרת שלא היו מחנקים כאלה בשוק.

מה קרה לתכנית לעסקים קטנים

התכנית המוניטרית לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו מהמלחמה הייתה החריגה שהייתה בשימוש שוטף: בחודשי פעילותה נע היקף ההלוואות בין 2.1 ל-2.2 מיליארד שקל בחודש, כשהבנק מעמיד לבנקים כסף זול שתנאיו קשורים לאשראי שהם מעבירים לעסקים קטנים. התכנית הסתיימה בפברואר 2024 ולא חודשה. עבור בעלי עסקים זו תזכורת שהסיוע הממשלתי הישיר בימי המלחמה הסתיים - מימון עסקי כיום מתנהל בתנאי שוק, ודורש תכנון תזרים מדויק יותר.

מה זה אומר על שער השקל

גורם אחד שתמך בשקל בתקופת המלחמה היה הידיעה שבנק ישראל עומד מאחורי השוק עם מאגר עצום של יתרות מט"ח, שהסתכמו באוקטובר בכ־237.8 מיליארד דולר. כשהבנק לא צריך להשתמש בכלי הזה, המשמעות היא שכוחות השוק פועלים לבד. תנועות השער שאנחנו רואים היום, כולל התחזקות הדולר האחרונה, משקפות לכן מסחר רגיל בין קונים ומוכרים ולא שוק שבור. זה לא מבטיח יציבות בעתיד, אבל זה מצב בריא יותר משוק שדורש החדרת נזילות קבועה.

למה כדאי שהמסגרת תישאר לא מנוצלת

יש מי ששואל: אם לא משתמשים בכלי חצי שנה, למה להחזיק אותו? התשובה נמצאת בפסיכולוגיה של השווקים. חלק גדול מכוחה של תכנית חירום הוא ההבטחה, לא הביצוע: כשמשקיעים יודעים שהבנק יכול למכור עד 30 מיליארד דולר, הם לא מהמרים על קריסת השקל - ולכן הקריסה לא מגיעה. ניסיון העולם מראה שבנקים מרכזיים שנאלצו להוכיח את הבטחותיהם שילמו יקר; בנק ישראל יצא ממבחן אוקטובר 2023 עם אמינות, והאמינות הזו עובדת לו גם בימי שגרה.

עם זאת, חשוב להפריד בין הכלים האלה לבין הריבית המוניטרית: הדיווח על תכניות החירום אינו אומר דבר ישיר על הכיוון של הריבית בישראל או על משכנתאות. ההחלטות על הריבית מתקבלות בנתיב נפרד, על סמך נתוני אינפלציה וצמיחה - ואת הדיון עליהן משר הדיווח החודשי הזה לא נועד.

מה זו נזילות - ואיך מרגישים חוסר בה

המילה "נזילות" חוזרת בכל הדיווחים של הבנק, וכדאי להבין אותה פעם אחת: שוק נזיל הוא שוק שבו אפשר לקנות ולמכור במהירות, בכמויות, ובלי שהמחיר זז בצורה קיצונית. כשהנזילות נעלמת - כמו שקרה בימים הראשונים של המלחמה - עסקאות קטנות מזיזות מחירים, פערי הקנייה והמכירה נפתחים, וגופים גדולים לא מצליחים למכור נכסים גם כשהם חייבים. הכלים של הבנק נועדו בדיוק למנוע את המצב הזה: להזרים כסף לרגע קצר עד שהשוק חוזר לתפקד. חצי שנה של אפס פעילות פירושה שהשוק סיפק את הנזילות שלו בעצמו - מצב שרגיל בתקופות רגועות, אבל לא מובן מאליו אחרי שנים של לחץ.

מה קרה באוקטובר 2023 - ולמה זה לא חוזר על עצמו

השוואת הספרות מלמדת על סדר הגודל של חירום אמיתי: באוקטובר 2023, החודש הראשון למלחמה, מכר הבנק מט"ח בהיקף 8.2 מיליארד דולר - יותר מכל מה שנמכר בכל התקופה שלאחר מכן ביחד. המהלך היה הצהרתי ככל שהיה מעשי: הבנק הראה שהוא מוכן לצרוך ממלאי היתרות כדי למנוע קריסת שער, והשוק נרגע. מאז נובמבר 2023 לא חזרה הפעילות להיקפים של החודש הראשון, ובשנה האחרונה היא דעכה לחלוטין. המסקנה הזהירה: הכלים הוכיחו את עצמם פעם אחת, ולכן קיומם על הנייר ממשיך להרגיע גם בלי שימוש.

איפה עוקבים אחרי הנתונים האלה בעצמכם

הדיווח על היקפי הפעילות בתכניות מתפרסם אחת לחודש באתר בנק ישראל, ביחד עם נתוני יתרות מט"ח שמתפרסמים בתחילת כל חודש על החודש הקודם. מי שרוצה תמונת מצב של השוק בלי לחכות לפרשנים יכול לבדוק שלושה מספרים: יתרות המט"ח, היקף הפעילות בתכניות החירום, והיקף המכירות בשוק האג"ח הממשלתי. שלושתם יציבים? השוק בשגרה. שינוי חד באחד מהם הוא סימן לשאול שאלות - הרבה לפני שהוא מגיע לכותרות הראשיות.

השורה התחתונה לבעלי עסקים ולחוסכים

עבור הציבור, הדיווח הוא סימן שהשוק הפיננסי המקומי חזר לשגרה: אשראי זורם, שוק האג"ח פועל, ואין צורך בחבל בטיחות. מבט למעלה מראה גם את הגבול: המסגרות נשארות פתוחות, כך שאם תגיע תקופת לחץ חדשה, הכלים זמינים מיד בלי צורך בהכרזות חדשות. שווה לעקוב אחר הדיווח החודשי הזה, שמתפרסם אחת לחודש באתר בנק ישראל: חזרה לפעילות בתכניות תהיה סימן אזהרה מוקדם ללחץ בשווקים, הרבה לפני שהוא מגיע לכותרות.

איך ריבית בנק ישראל מגיעה אל המשכנתא שלך

הערוץ המרכזי שבו החלטת הריבית נוגעת במשפחות הוא ריבית הפריים: היא נגזרת ישירות מריבית בנק ישראל בתוספת מרווח קבוע של הבנקים, והיא הבסיס למסלולי משכנתא רבים ולרוב ההלוואות הצרכניות. כשבנק ישראל מוריד ריבית, החזרי המשכנתא במסלולי הפריים יורדים בהתאם - בדרך כלל מהחודש שלאחר ההחלטה. לכן ההחלטה הקרובה אינה עניין מקצועי לכלכלנים בלבד: היא נוגעת ישירות להחזר החודשי של מאות אלפי משקי בית, ומי ששוקל מחזור משכנתא עוקב אחריה מקרוב.

וכדאי לזכור שהריבית משפיעה גם בכיוון ההפוך: פיקדונות ותכניות חיסכון צמודות לריבית בנק ישראל. ירידת ריבית מקטינה גם את התשואה שמקבלים החוסכים על כסף נזיל. ההחלטה הקרובה תשפיע אם כך על שתי כיסויות של אותה משפחה - על הלווה המשכנתא ועל החיסכון הנזיל.

ההחלטה עצמה תתפרסם, כרגיל, בצהריים, ותלווה בהודעה לעיתונות ובניתוח של חטיבת המחקר - כולם פומביים באתר הבנק.

נמשיך לעקוב ולעדכן.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>