חברת המחשוב הקוונטי IonQ דיווחה על רבעון שלישי שיא: הכנסות של 173.8 מיליון דולר, צמיחה של 336% לעומת התקופה המקבילה, הרבעון השישי ברציפות של שיא הכנסות. החברה העלתה את תחזית ההכנסות השנתית ל־505 עד 515 מיליון דולר, צפי לצמיחה של 110% בתחום המחשוב הקוונטי, והצבר החוזי שלה הכפיל את עצמו ל־1.2 מיליארד דולר.
המספרים הגדולים מסתירים ניואנס חשוב שכל משקיע צריך לראות: הרווח הנקי ה-GAAP של 564 מיליון דולר ברבעון אינו תוצאה של פעילות עסקית אלא בעיקר רישום חשבונאי של אופציות (warrants) שאינו מזומן. במונחים מתואמים, החברה עדיין מפסידה: הפסד EBITDA מתואם של 133.6 מיליון דולר ברבעון ו-EPS מתואם של מינוס 0.29 דולר. המניה עלתה כ־3% בעקבות הדוח.
מה זה בכלל מחשוב קוונטי, בקצרה
מחשב רגיל מעבד ביטים, אפס או אחת. מחשב קוונטי משתמש בקיוביטים, יחידות שיכולות להימצא בשילוב של מצבים, מה שמאפשר לו לבצע סוגים מסוימים של חישובים ביעילות עצומה - למשל סימולציה של מולקולות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה ושבירת או יצירת הצפנות. הטכנולוגיה עדיין בחיתוליה מבחינה מסחרית, ורוב ההכנסות בתחום מגיעות מחוזי פיתוח, ממשלות ומעבדות - לא משימוש יומיומי של עסקים.
מאיפה ההכנסות באות
IonQ מפעילה שני מקורות עיקריים. מגזר הפלטפורמה צמח ב־127% ל־90.3 מיליון דולר, בעיקר מפריסות של מחשבי Tempo הקוונטיים שלה ברחבי העולם. המגזר השני הוא רכישה: SkyWater, יצרנית שבבים שרכשה החברה, תרמה 83.5 מיליון דולר מהכנסות, כשהכנסות מלקוחות קוונטיים חיצוניים ב-SkyWater צמחו ביותר מ־30%. כלומר, חלק ניכר מה"צמיחה של 336%" נובע מרכישה ולא מגידול אורגני בלבד - הבחנה חשובה בקריאת כל דוח צמיחה.
בין החוזים שהודגשו ברבעון: חוזה של 33 מיליון דולר עם SDT לפריסת מחשב Superion 256 ופלטפורמת זיכרון קוונטי, חוזה של 28 מיליון דולר במסגרת תכנית DARPA לאספקת 25 שעונים אטומיים אופטיים עם אופציה ל-100 יחידות נוספות תמורת 30 מיליון דולר, וחוזה של 25 מיליון דולר עם אוניברסיטת פלורידה הבינלאומית. החברה גם רכשה את Elisity להרחבת פלטפורמת האבטחה הקוונטית.
האיתותים הגדולים: DARPA ו-NVIDIA
IonQ היא חברת היונים הלכודים היחידה שהתקדמה לשלב C של תכנית הבנצ'מרק הקוונטי של DARPA, סוכנות המחקר הביטחונית האמריקאית, שלב שעשוי להיות שווה עד 300 מיליון דולר לתכנית. בנוסף, NVIDIA תציב מערכת Superion 256 כמחשב הקוונטי הראשון במרכז המחקר הקוונטי המואץ שלה, מחובר ישירות לתשתית ה-AI שלה. אלו אותות אימות טכנולוגי מגופים שבוחנים את התחום לעומק, אם כי אין בהם הבטחה להיקפי הזמנות עתידיים.
מה זה warrants, ולמה הם מטעים קוראי דוחות
וורנט הוא אופציה שהחברה הנפיקה ונותנת למחזיקיה זכות לרכוש מניות במחיר קבוע. הכללים החשבונאיים מחייבים את החברה לסמן את הוורנטים לשווים ההוגן בכל רבעון: כשמחיר המניה זז, השווי משתנה, וההפרש נרשם כרווח או הפסד חשבונאי - בלי שדולר אחד נכנס או יצא מהקופה. ברבעון הזה הרישום הזה הפך את IonQ מחברה מפסידה תפעולית לחברה "רווחית" ב-GAAP. הלקח לקורא דוחות: השוו תמיד את הרווח הנקי ל-EBITDA מתואם ולתזרים. כשהפער ביניהם ענק, מישהו צריך להסביר למה - ובדרך כלל התשובה היא חשבונאית, לא עסקית.
הצבר: ההבטחה הכספית האמיתית בדוח
המספר שכן מבוסס על חוזים חתומים הוא הצבר - RPO, התחייבויות ביצוע נותרות - שהכפיל את עצמו ל-1.2 מיליארד דולר גם בזמן שהחברה המירה צבר להכנסות בקצב שיא. כשני שלישים מהחוזים החדשים במגזר הפלטפורמה היו בתחום המחשוב הקוונטי עצמו, בעיקר סביב הביקוש למערכת Superion 256. צבר גדל פירושו שההכנסות של השנים הקרובות כבר חתומות חלקית - למרות שחשוב לזכור שחוזים ממשלתיים יכולים להתפרס על שנים רבות ולעיתים כוללים נקודות יציאה.
מה זה "פרו-פורמה" - ולמה המספר חשוב פחות
החברה מדגישה יתרה של 3.7 מיליארד דולר "פרו-פורמה" לגיוס המניות שהושלם ב-16 באוקטובר, לעומת 1.7 מיליארד דולר בפועל בסוף ספטמבר. פרו-פורמה פירושו "כאילו היה": התאמה של נתון עבר לאירוע שקרה אחריו. זה לגיטימי ומקובל בדיווח, אבל קורא זהיר שם לב: הכסף מהגיוס עדיין לא היה בקופה במועד הדוח, וגיוס מניות מדלל את הבעלים הקיימים. כדי להעריך עמידות פיננסית, שילוב של השניים נותן את התמונה: כסף בפועל, כסף בדרך, ומחיר הדילול ששולם עליו.
צבר מול הכנסה: לא להתבלבל במונחים
שני מספרים שחוזרים בדוחות של חברות חוזים, וכדאי להבחין ביניהם: הכנסה ברבעון היא מה שהחברה הכירה בפועל על עבודה שבוצעה; הצבר, backlog או RPO, הוא שווי חוזים חתומים שעוד לא בוצעו. צבר גדל פירושו שהחברה חותמת יותר ממה שהיא שולחת - סימן בריא, אבל הוא מתורגם להכנסות רק לאורך שנים, וחוזים מסוימים כוללים תנאי יציאה. כשחברה מדווחת "הצבר הוכפל" לצד הפסד תפעולי, המשמעות היא שהביקוש קיים אבל הדרך לרווחיות עוד ארוכה.
מה זה יונים לכודים - ולמה DARPA בודק
IonQ בונה את המחשבים שלה על טכנולוגיית "יונים לכודים": אטומים טעונים חשמלית המוחזקים במלכודת אלקטרומגנטית ומשמשים כקיוביטים. זו גישה המתמודדת מול גישות מתחרות - מוליכי-על, פוטוניקה ואחרות - ואין עדיין הכרעה איזו תנצח. בדיוק לשם כך הקימה DARPA, סוכנות המחקר הביטחוני של ארה"ב, את יוזמת הבנצ'מרק הקוונטי: מסלול בחינה שלב-אחר-שלב שמטרתו לבדוק אילו גישות מסוגלות באמת לייצר מחשב שימושי. המעבר של IonQ לשלב C, השלב המתקדם ביותר, עם שווי תכנית פוטנציאלי של עד 300 מיליון דולר, הוא אות אמין יחסית - כי הוא ניתן על ידי בוחן עוין לגיטימי, לא על ידי החברה.
SkyWater: מהפיכת הספק לנכס
הרכישה של SkyWater הפכה את IonQ לחברת הקוונטום היחידה שמחזיקה מפעל ייצור שבבים משלה. מעבר להכנסות - 83.5 מיליון דולר ברבעון - המשמעות אסטרטגית: שליטה בשרשרת הייצור, ויכולת להציע שירותי ייצור גם לסטארט-אפים קוונטיים אחרים דרך יוזמת OnRamp. בין ההתקדמויות ברבעון: הארכת שיתוף הפעולה עם D-Wave להסכם רב-שנתי, זכייה בחוזה ייצור מ-Qolab - החברה שהקים חתן פרס נובל ג'ון מרטיניס - והשקת פלטפורמות הייצור SC250 ו-SP90. הסיכון המובנה: חלק מהצמיחה המרשימה של החברה תלוי כעת בפעילות מסורתית של ייצור שבבים, ענף תחרותי ודל שוליים.
הכסף: ירייה מלאה, אבל גם שריפה
החברה מחזיקה 1.7 מיליארד דולר במזומנים והשקעות נכון לסוף ספטמבר, וכ־3.7 מיליארד דולר בצורת pro-forma לאחר גיוס מניות של 2 מיליארד דולר שהושלם ב־16 באוקטובר. זו כרית ביטחון גדולה לשנים של מחקר ופיתוח - אבל גיוס מניות פירושו גם דילול לבעלי המניות הקיימים, וההפסד התפעולי המתואם ממשיך. משקיע צריך לשאול את עצמו אם הוא קונה צמיחה אמיתית או נרטיב: בתחום כמו מחשוב קוונטי, שהשוק מתמחר לפי פוטנציאל עתידי ולא לפי רווחים, התנודתיות גבוהה במיוחד והסיכון למפולות חד. גישה זהירה היא חשיפה מוגבלת בלבד, או חשיפה עקיפה דרך מדדים, וייעוץ מקצועי לפני כל החלטה.
הסיכונים של ההשקעה בחברת קוונטום צעירה
מול הפוטנציאל עומדים שלושה סיכונים שכל משקיע צריך לשקול. ראשית, לוחות זמנים: יישומים מסחריים רחבים של מחשוב קוונטמי עשויים להיות רחוקים שנים, ואיש לא יכול להבטיח שהטכנולוגיה של IonQ היא שתנצח. שנית, דילול: חברה ששרפה מזומן בקצב גבוה נאלצת לגייס הון שוב ושוב, וכל גיוס מקטין את חלקו היחסי של המשקיע הקיים. שלישית, תחרות: ענקיות כמו IBM וגוגל משקיעות מיליארדים במקביל, וחברות סטארט-אפ מתחרות מפתחות גישות שונות. צבר ההזמנות המרשים מראה ביקוש, אבל הדרך מביקוש לרווח עוד ארוכה.
גם ההערכה שאיש אינו יודע מתי יגיע הרווח הראשון היא חלק מהתמונה: בהערכות אנליסטים חוזים שהחברה תמשיך להפסיד בשנים הקרובות תוך שהיא בונה את קיבולת המכירות. ההשקעה במניה היא למעשה הימור על לוח זמנים - לא רק על טכנולוגיה.
מי ששוקל חשיפה לתחום יכול לעשות זאת גם בלי לבחור מניה בודדת: קרנות סל מוקדשות למחשוב קוונטמי פוזרו בין כמה חברות, אם כי גם הן תנודתיות מאוד ומתאימות רק לחלק קטן וארוך טווח של תיק.
והבחינה האחרונה היא הפשוטה: מניה שעולה בחדות על סמך צבר הזמנות יכולה לרדת בחדות על כל אכזבה בקצב ההמרה של הצבר להכנסות. מי שאינו יכול לספוג תנודתיות כזו, התחום כולו אינו מתאים לו.
נמשיך לעקוב אחר ההתקדמות הטכנולוגית, ההזמנות החדשות והדוחות הקרובים של החברה, ולעדכן כאן בכל ציון דרך משמעותי בדרך למחשוב קוונטמי מסחרי.
המעקב נמשך.
המעקב נמשך לאורך כל השנה.
כל התפתחות תסוקר כאן בהרחבה.
אולי יעניין אותך גם
הקיצוץ עבד: מ־9 מיליארד הוצאות לפחות מ־4כ-6 דקות קריאה · איציק שוורץאנלייט צמחה ב־40%. מה מסתתר בתוך המספר?כ-7 דקות קריאה · שלומי סגלהרכב מזנק. הטלפונים עדיין קובעיםכ-7 דקות קריאה · שלומי סגלשיא במכירות AMD, פחות מזומן נשאר ברבעוןכ-7 דקות קריאה · מוישי גנץאוהבים את התוכן? רוצים להתעדכן כשעולה תוכן חדש?
מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>
→ חזרה לעמוד הבית
