סנטרה גייסה 150 מיליון דולר: הסייבר הישראלי רכב על גל סוכני ה־AI בארגונים

חברת הסייבר הישראלית סנטרה (Sentra) הודיעה על השלמת סבב גיוס C בהיקף 150 מיליון דולר, בהובלת Capital One Ventures. הגיוס מביא את סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה ב־2021 ליותר מ־250 מיליון דולר, ומגיע על רקע גל שמשנה את תחום אבטחת המידע מן היסוד: הכנסת סוכני בינה מלאכותית לארגונים.

סנטרה מפתחת פתרונות לאבטחת מידע ארגוני - כלים שמגלים איפה נמצא המידע הרגיש של חברה, מי נחשף אליו והאם הוא מוגן. בחברה מדווחים על צמיחה שנתית של 300%, אף שהיא מסרבת לחשוף את שוויה בסבב הנוכחי או את היקף הכנסותיה. לפי נתוני PitchBook, בסבב הקודם שבו גייסה 50 מיליון דולר הוערך שוויה בכ־205 מיליון דולר, והמנכ"ל יואב רגב אומר שהשווי עלה משמעותית מאז.

למה סוכני AI משנים את כללי המשחק של אבטחת מידע

עד לא מזמן, אבטחת מידע עסקה בעיקר באנשים: איזה עובד רשאי לפתוח איזה קובץ. היום ארגונים מפעילים סוכני בינה מלאכותית - תוכנות שקוראות מסמכים, מסכמות נתונים ומבצעות פעולות בשם העובדים. סוכן כזה יכול לגשת בשניות להיקפי מידע שעובד אנושי היה מגיע אליהם בשנים, ואם ההרשאות לא מוגדרות נכון, הוא עלול לחשוף מידע רגיש - נתוני לקוחות, מספרי כרטיסים, סודות מסחריים - מבלי שאיש שם לב.

זה בדיוק הכשל שחברות כמו סנטרה באות לסגור: מיפוי אוטומטי של כל המידע הרגיש בענן ובמערכות הארגון, זיהוי חשיפות והגנה על מה שסוכני ה-AI יכולים לראות. ככל שהארגונים מאמצים AI מהר יותר, הביקוש לשכבת הבקרה הזו גדל - וזה ההסבר לקצב הגיוסים ולצמיחה שמדווחת החברה.

מי עומד מאחורי החברה

סנטרה הוקמה ב־2021 על ידי ארבעה יזמים מעולם הסייבר: המנכ"ל יואב רגב, ששירת כ־25 שנה ביחידה 8200 ובתפקידו האחרון עמד בראש מרכז הסייבר שלה; אסף כוחן, נשיא החברה ומפקד 8200 לשעבר; רון רייטר, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שניהל בעבר את מרכז הפיתוח של אורקל בתל אביב; ויאיר כהן, סמנכ"ל המוצר, שמילא תפקידים בכירים במיקרוסופט ובדאטהדוג. החברה מעסיקה כיום 130 עובדים, מהם 65 בתל אביב, ורגב מתגורר בניו יורק ומוביל את הפעילות העסקית בארה"ב.

את הסבב הנוכחי הובילה זרוע ההשקעות של Capital One, בנק אמריקאי גדול שהוא גם לקוח טבעי של מוצרי אבטחת מידע, ובמסגרתו יצטרף נציג מטעמה לדירקטוריון. בין המשקיעים הקיימים: בצמר ונצ'רס, המשקיע אורן זאב, Partners, Standard Investments, Munich Re Ventures ו-Key1 Capital. בחברה מתכננים להשתמש בכסף גם להתרחבות באירופה.

מה זה DSPM - הקטגוריה שצומחת סביב סנטרה

התחום שבו פועלת סנטרה נקרא בעולם ניהול מצב אבטחת מידע, DSPM. בניגוד לאבטחה מסורתית ששומרת על החומה, כלי DSPM נכנסים פנימה: הם סורקים את מאגרי הנתונים של הארגון בענן ובשרתים, מזהים איפה יושב מידע רגיש, מדרגים אותו לפי סיכון ובודקים מי יכול להגיע אליו. הצורך נולד כי המידע הארגוני מתפזר בין שירותי ענן רבים, עותקים וגיבויים - וברוב הארגונים איש לא יודע בדיוק איפה כל עותק נמצא. סוכני AI שמקבלים גישה רחבה למאגרים הופכים את הבורות הזו מבעיה תפעולית לסיכון מיידי.

המטריה הבינלאומית של המשקיעים

הרכב המשקיעים בסבב מעניין בזכות עצמו: Capital One Ventures היא זרוע ההשקעות של בנק אמריקאי מרכזי, גוף שמבין אבטחת מידע פיננסי מבפנים ונכנס גם לדירקטוריון. לצדה ממשיכים המשקיעים הקיימים - בצמר ונצ'רס, אורן זאב, Partners, Standard Investments, Munich Re Ventures ו-Key1 Capital - שהשתתפו בסבבים הקודמים. בחברה מתכוונים להשתמש בכסף בין היתר להתרחבות באירופה, שוק שבו רגולציית הפרטיות מחמירה והופכת מיפוי מידע לדרישת חוק. שילוב של בנק אמריקאי וחברת ביטוח גרמנית מצביע על הכיוון: פיננסים ומפוקחים הם הלקוחות הטבעיים הראשונים של הקטגוריה.

"הגיוס הבא יהיה הרבה יותר קרוב"

רגב מעריך שקצב הגיוסים בענף רק יואץ: "אני מעריך שהגיוס הבא יהיה הרבה יותר קרוב, פשוט כי העולם טס הרבה יותר מהר". האמירה משקפת תופעה רחבת בהייטק הישראלי - חברות סייבר ו-AI גוברות את קצב הגיוסים כי חלון ההזדמנות שוק מחייב צמיחה מהירה, אבל כדאי לזכור שגיוסים גדולים ומהירים מעלים גם את הציפיות: חברה שגייסה 250 מיליון דולר נמדדת מעתה ביכולת להפוך לספקית משמעותית, לא רק בסיפור צמיחה.

המייסדים: ממרכז הסייבר של 8200 לניו יורק

רקע המייסדים הוא חלק מהסיפור העסקי: רגב שירת כ-25 שנה ביחידת 8200 ובתפקידו האחרון עמד בראש מרכז הסייבר שלה; כוחן פיקד על היחידה; רייטר ניהל את מרכז הפיתוח של אורקל בתל אביב; וכהן מילא תפקידים בכירים במיקרוסופט ובדאטהדוג. השילוב של מקצוענים מהמערכת הביטחונית עם מנהלים מתאגידי ענן גדולים הוא דפוס מוכר בסייבר הישראלי - וגם אחד הסיכונים: חברות רבות בתבנית זו נאבקות על אותם לקוחות עסקיים גדולים. ההבחנה של סנטרה, לפי טענתה, היא ההתמקדות במידע עצמו ולא בנקודות הקצה.

צמיחה של 300% - איך קוראים נתון שלא מגובה במספרים

בחברה מסרבים לחשוף הכנסות ושווי, ומדווחים רק על "צמיחה שנתית של 300%". זו פרקטיקה נפוצה בסטארט-אפים פרטיים, והיא דורשת זהירות בקריאה: צמיחה של 300% מבסיס קטן היא דבר אחר מצמיחה כזו מבסיס גדול. נקודת הייחוס היחידה הזמינה לציבור היא נתון PitchBook: שווי של כ-205 מיליון דולר בסבב הקודם. משקיעים פוטנציאליים ולקוחות עסקיים צריכים לבקש את המספרים המלאים במו"מ - ובשאר המקרים, להתייחס לצמיחה המוצהרת ככיוון ולא כערכה כספית.

אירופה בתור זירת צמיחה - ומה זה אומר על הרגולציה

הבחירה של סנטרה להתרחב לאירופה אינה מקרית: אירופה היא השוק המפוקח ביותר בעולם בפרטיות מידע, ותקנות ה-GDPR מטילות חובות מיפוי והגנה על מידע אישי עם קנסות כבדים. חברה שמוכרת מיפוי מידע אוטומטי פוגשת שם ביקוש מובנה - כי הרגולציה מחייבת את מה שהמוצר שלה עושה. זו דוגמה כללית לקשר בין רגולציה לשוק: כל הידוק רגולטורי בנושא מידע, בארץ ובעולם, מגדיל את הביקוש לכלים שעומדים בו.

רשימת שאלות לעסק שמאמץ כלי AI

המהלך של סנטרה ממחיש כמה נושא מיפוי המידע הפך מרכזי. עסק שמחבר כלי בינה מלאכותית למערכות שלו ראוי שישאל: אילו מאגרי מידע הכלי יכול לגשת אליהם, והאם ההרשאות מוגבלות למה שדרוש לתפקיד; האם המידע משמש לאימון מודלים של הספק; איפה מתאחסנים הלוגים ולכמה זמן; מה קורה למידע בסיום ההתקשרות; והאם יש אישור אבטחה עדכני של הספק. גם עסק קטן בלי מחלקת אבטחה יכול לדרוש תשובות בכתב לשאלות האלה לפני חתימה - ולהעדיף ספק שיש לו תשובות מסודרות.

מה המשמעות לבעלי עסקים כאן

גם מי שאינו משקיע בסטארט-אפים צריך לקחת מכאן נקודה פרקטית אחת: אם העסק שלכם משתמש או מתכנן להשתמש בכלי AI - צ'אטבוטים, סיכומי מסמכים, סוכנים אוטומטיים - שאלו את הספק איפה המידע שלכם עובר, מי נחשף אליו ומה קורה לו אחרי השימוש. כפי שהציבור למד על אבטחת סיסמאות וגיבויים, כך עולה הדרישה לבקרה על מידע בעידן ה-AI. זה כבר לא עניין של חברות ענק בלבד.

מיפוי מידע בעסק קטן: צעדים ראשונים בלי תקציב ענק

גם בלי מערכת ייעודית, עסק קטן יכול להתחיל לסדר את עניין המידע. הצעד הראשון הוא רשימה: אילו סוגי מידע אישי נאספים (לקוחות, עובדים, ספקים) והיכן הם שמורים - מחשב משרדי, גיליונות ענן, דוא"ל, טלפונים. הצעד השני הוא הרשאות: מי באמת צריך גישה לכל מאגר, ולסגור גישה לכל השאר. השלישי הוא מחיקה: מידע שאין בו עוד צורך עסקי או חוקי צריך להימחק ולא להצטבר. והרביעי הוא נוהל בסיסי בכתב - מה עושים אם מחשב נגנב או חשבון נפרץ. ארבעה צעדים אלה לא דורשים טכנולוגיה, אבל הם הבסיס שעליו יושב כל כלי אוטומטי בהמשך.

המסר לעסקים הישראליים ברור: אבטחת מידע כבר אינה פרויקט חד-פעמי של מחלקת מחשוב אלא תהליך מתמשך. הרגולציה הישראלית והאירופית רק תידוק, ועסקים שימפו את המידע שלהם מוקדם יגלו שהציות הזול ביותר הוא זה שנעשה לפני האירוע ולא אחריו.

ועצה פרקטית אחרונה: גם העובדים הם חלק מהמערך. הדרכה קצרה על ניהול סיסמאות, זיהוי דיוג ושמירת מידע רגיש מונעת את רוב האירועים שאף מערכת לא תפסה בזמן.

נמשיך לעקוב אחר התחום המתפתח של אבטחת מידע ופרטיות, בארץ ובעולם, ולעדכן כאן בכל שינוי רגולטורי או טכנולוגי שרלוונטי לעסקים ישראליים.

המעקב נמשך.

המעקב נמשך לאורך כל השנה, כאן בעולם הכסף.

כל התפתחות תסוקר כאן בהרחבה ובזמן.

הסיקור נמשך כאן.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>