פז פורשת מהמרוץ לוולט מרקט: ההצעה של 250 מיליון שקל ירדה מהשולחן

אחת העסקאות המדוברות בקמעונאות הישראלית איבדה השבוע את אחת המתמודדות החזקות שלה: חברת פז הודיעה כי היא פורשת מהמרוץ לרכישת וולט מרקט, רשת המרכולים של אפליקציית המשלוחים וולט. לפי הדיווחים, פז - שנחשבה עד לאחרונה למועמדת מובילה - הגישה הצעה בהיקף של כ-250 מיליון שקל, אבל פרשה לאחר שהמשא ומתן הגיע למבוי סתום והיא הגיעה למסקנה שבתנאים הנוכחיים אי אפשר להרוויח מהעסקה.

ומה עמד על הכף? למרות ההפסדים, וולט מרקט היא נכס עם ערך אמיתי: מותג מוכר, נוכחות בעשרות נקודות, ומערך משלוחים שמגיע ליותר מ-60% מהאוכלוסייה. עבור קונה עם סבלנות וכיס עמוק, זו דרך קיצור לשוק שבנייה עצמאית שלו תדרוש שנים. השאלה היא רק המחיר - ובעיני פז, המחיר והתנאים לא השתלמו.

למה פז סגתה

במבט ראשון, החיבור נראה מבטיח: לפז יש זרוע קמעונאות מבוססת - רשת חנויות הנוחות יילו בתחנות הדלק, ולצדה סופרמרקטים שכונתיים שנבנו בין השאר על רכישת סופר יודה ב-2020 תמורת כ-170 מיליון שקל. מגזר קמעונאות המזון שלה מוכר כבר בכ-800 מיליון שקל ברבעון. אבל דווקא הכרות מקרוב עם הנתונים היא ששכנעה את פז לסגת: רשת שמפסידה כ-50 מיליון שקל בשנה, וצפויה להמשיך להפסיד בקצב דומה גם בשלוש השנים הקרובות, אינה מתיישבת עם היעד האסטרטגי שהחברה הציבה לעצמה - רווח נקי שנתי של 800 מיליון שקל עד 2029. לשם השוואה, ב-2025 הרוויחה פז כ-578 מיליון שקל.

במילים אחרות: רכישת וולט מרקט הייתה מחייבת הבראה ממושכת ויקרה, בדיוק בזמן שפז מנסה להאיץ את הצמיחה האורגנית של יילו ושל הסופרמרקטים השכונתיים. כשהפערים במו"מ מול וולט לא הצטמצמו, ההחלטה הייתה לסגת במקום להיקלע לעסקה לא כדאית. שאר ההצעות על הרשת, אגב, נעות בטווח רחב של 200 עד 500 מיליון שקל - פער שממחיש כמה קשה לתמחר רשת מפסידה.

עד הפרישה נחשבה פז לאחת המתמודדות החזקות במרוץ, ולא בכדי: מי שמפעיל מאות חנויות נוחות ומכיר את לוגיסטיקת המזון הטרי מקרוב, היה יכול לחבר בין יילו, הסניפים השכונתיים והמשלוחים המהירים לרשת אחת משולבת. בפז בחנו את האפשרות הזאת לעומק - ובסוף דווקא הידע המקצועי הוא שהוביל לסירוב.

מה קונים פה בכלל: המספרים של וולט מרקט

וולט מרקט היא רשת המרכולים שפיתחה וולט: כ-29 סניפים בפריסה ארצית, הכנסות שנתיות של יותר מ-650 מיליון שקל, וצמיחה מרשימה של מעל 40% בהכנסות ב-2025. שירות המשלוחים מכסה כיום יותר מ-60% משטח המדינה, לעומת פחות מ-30% ב-2022. הבעיה היא בצד השני של המאזן: עלויות תפעול כבדות והפסדים של כ-50 מיליון שקל בשנה - תוצאה של אסטרטגיה שהעדיפה גדילה מהירה על פני רווחיות.

הנתונים האלה גם מסבירים את היסטוריית המכרז: בתחילת הדרך גילו עניין ברשת יותר מ-20 חברות ובעלי עניין, אבל רובם נשרו אחרי שנחשפו לדוחות. גם הרוכש העתידי לא יקבל את הרשת כפי שהיא: תוכנית ההבראה שתלווה את העברת הבעלות כוללת סגירת חלק מהסניפים וצמצום הפעילות - כלומר, הקונה משלם על פוטנציאל, לא על המציאות הנוכחית.

עוד נתון שמלמד על החום של התחום: שיעור הצמיחה השנתי של הרשת עבר ב-2025 את ה-40%. אפילו בעולם הקמעונאות הישראלי התחרותי, צמיחה דו-ספרתית גבוהה כזאת נדירה. הבעיה היא שהיא נקנתה במחיר של הפסד תפעולי מתמשך - וזו בדיוק הכפילות שכל קונה חייב לפתור.

הכלכלה של משלוחי סופר מהירים היא אחת המאתגרות בעולם הקמעונאות: כדי שהמשלוח יגיע תוך דקות ספורות, צריך סניפים צפופים, מלאי זמין, שליחים משולמים ומערכות לוגיסטיקה - והכול על חשבון רווחיות דלה מלכתחילה של מכירת מזון. בחרה בחירה לצמוח מהר, כפי שוולט מרקט בחרה, פירושה לשרוף כסף בכל שנה עד שהסולם מספיק גדול כדי לכסות את התקורות. השאלה של כל קונה פוטנציאלי היא כמה עוד שנים של שריפה נדרשות - והאם החיסכון בסניפים יחסוך גם את הלקוחות.

הרגולציה שאילצה את המכירה

הסיבה שוולט מוכרת בכלל את הרשת היא רגולטורית: לפני כשנה הורתה הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, על המכירה, לאחר שנדחתה בקשתה של וולט להארכת הפטור מהסדר הכובל שאפשר לה להחזיק "רשת היברידית" - כלומר, להפעיל במקביל גם פלטפורמת משלוחים שמשרתת סופרמרקטים אחרים וגם רשת מרכולים מתחרה משלה. החשש: וולט מתחרה בסופרמרקטים שתלויים באפליקציה שלה, בשוק המשלוחים המהירים.

וזו לא הפעם הראשונה שהחברה מתנגשת עם הרשות: ב-2023 וולט הודתה בהפרת חוק התחרות ושילמה 8.5 מיליון שקל. וולט עצמה, לתשומת לב, נמצאת בבעלות ענקית המשלוחים האמריקאית דורדאש מאז 2022.

ההחלטה של הממונה הייתה נקודת מפנה בשוק כולו: עד אז יכלו פלטפורמות משלוחים להחזיק במקביל גם שוק פתוח לסופרמרקטים וגם רשת פרטית משלהן. ההורדה של הכפפה הרגולטורית מחייבת את השחקניות לבחור צד - פלטפורמה או קמעונאית - והיא צפויה לעצב גם את המהלכים הבאים של המתחרות.

כמה זמן אפשר להפסיד 50 מיליון שקל בשנה? כשהבעלים הוא תאגיד ענק גלובלי כמו דורדאש, התשובה היא "ככל שהאסטרטגיה מצדיקה". אבל ברגע שהרגולטור מורה להיפרד מהנכס, השאלה הופכת מיידית: הרשת נמכרת בדיוק ברגע שבו היא עדיין בוערת מזומן, והקונה נדרש לא רק למחיר הרכישה אלא גם למימון ההפסדים עד לנקודת האיזון - ועד אז, לסגור סניפים ולקצץ.

מי נשאר במרוץ

אחרי הפרישה של פז נותרו שלוש קבוצות: קבוצת גוד פארם - המייסדים אדם פרידלר ואוהד סנדלר, לצד רמי לוי; קרן AMI בראשות זהבית כהן, לצד אורי מקס מבעלי מקס סטוק; והקבוצה שנחשבת כרגע למובילה - תור רוזנברג וגבי טרבלסי, הפועלים לצד קרן פרטית, שהתקדמה לשלבים מתקדמים יותר במגעים. שמו של רוזנברג נקשר לאחרונה גם במגעים לרכישת כאל מידי בנק דיסקונט.

אבל העסקה רחוקה מלהיות סגורה: תהליך המכירה מנוהל על ידי בנק ההשקעות גולדמן זאקס, המועד המקורי לסגירה כבר פקע, ומועד חדש טרם נקבע. אם לא יימצא קונה, התרחיש הקיצוני הוא העברה זמנית של הרשת לנאמן - וגופים מתאימים כבר נבחנים על ידי רשות התחרות.

כל אחת משלוש הקבוצות מביאה משהו אחר לשולחן: גוד פארם ורמי לוי מביאים ניסיון בדיסקאונט אגרסיבי ובניהול רשתות בשר צמודות לצרכן הפרטי; קרן AMI ואורי מקס מביאים ניסיון בהבראת רשתות קמעונאיות ובייעול; ורוזנברג-טרבלסי מביאים גישה של משקיעים פיננסיים עם גב של קרן פרטית. הרגולטור, מצידו, יבחן גם את זהות הקונה: מי שיקבל את הרשת צריך לשמור על התחרות בשוק המשלוחים, לא לחסל אותה.

גם שוק הסופרמרקטים המסורתי עוקב בדריכות: כניסה של שחקן כמו רמי לוי או קרן פרטית אגרסיבית לתחום המשלוחים המהירים עשויה ללחוץ על המחירים בכל השרשרת, וכל הרשתות הגדולות כבר מפעילות שירותי משלוח משלהן וירגישו את השינוי.

לעובדים ברשת, דרך אגב, התקופה הזו מלאה אי ודאות: סגירת סניפים במסגרת ההבראה פירושה מפנים, העברות וסידורים חדשים. הקבוצה שתיבחר תצטרך להציג לא רק תוכנית עסקית, אלא גם מענה לכח עבודה שמשרת כיום 29 סניפים ברחבי הארץ.

למשקיעים בפז עצמה, הפרישה היא חדשות בעיני רוב הפרשנים: החברה נמנעה מלקחת על עצמה עסקה בסדר גודל של רבע מיליארד שקל שהייתה מערערת את יעד הרווחיות שלה. שוק ההשקעות נוטה לתגמל משמעת תקציבית של הנהלות, וחברה שמוכנה להתרחק מעסקה מסוכנת גם כשהיא "כבר עמוק בפנים" מעבירה מסר של אחריות. מנגד, הפרישה משאירה את פז בלי דריסת רגל בשוק המשלוחים המהירים - שוק שצומח, ושאת הכניסה אליו ייתכן שתצטרך למצוא בדרך אחרת.

מה זה אומר לצרכן

לצרכן הישראלי, לסאגה הזו יש משמעות יומיומית: שוק משלוחי הסופר המהירים צמח בקצב מסחרר, ווולט מרקט הייתה אחד המנועים שלו. רשת שתעבור הבראה תצטמצם גאוגרפית - כלומר, חלק מהלקוחות עלולים לגלות שהמשלוח המהיר לשכונה שלהם נעלם או התייקר. מנגד, אם הקונה החדש יצליח להפוך את הרשת לרווחית, התחרות על הסל שלכם תישמר - וזו בשורה טובה למחירים.

יש גם שיעור עסקי כללי בסיפור של פז: משפחת עסקים שמנהלת משא ומתן קשה, ומוכנה לסגת מעסקה יוקרתית כשהמספרים לא מסתדרים, מספקת דוגמה למשהו שכל בעל עסק מכיר - לפעמים העסקה הכי טובה היא זו שלא עושים. פז תמשיך להתמקד במה שהיא יודעת לעשות רווחית: דלק, חנויות נוחות וסופרמרקטים שכונתיים.

השלבים הבאים כבר יכתבו את סוף הסיפור: בחירת הקונה מבין שלוש הקבוצות, אישור רשות התחרות, וסגירת הסניפים שבדרך. עד אז, וולט ממשיכה להפעיל רשת שהרגולטור דורש להפריד ממנה - וכל שבוע שעובר בלי קונה מייקר את הבלימה עבור כל הצדדים.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>