אפווינד גייסה 400 מיליון דולר בשווי 3.8 מיליארד - ואמרה לא לדאטאדוג

חברת הסייבר הישראלית אפווינד סקיוריטי השלימה גיוס ענק של 400 מיליון דולר לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר - אחד הגיוסים הגדולים בתעשייה הישראלית השנה, שמכתיר את יוניקורן הסייבר כאחת החברות הפרטיות הבולטות במשק. מאחורי המספרים מסתתר סיפור מעניין לא פחות: רגע לפני סגירת הגיוס, ענקית הניטור האמריקאית דאטאדוג ניסתה לרכוש את החברה - והיזמים אמרו לא.

הגיוס: כפול ומחצית בשווי בתוך תשעה חודשים

הסבב הנוכחי, סבב C, הובל על ידי קרן Bessemer Venture Partners, בהשתתפות Canapi Ventures ושורה ארוכה של משקיעים קיימים: Cyberstarts, גריילוק פרטנרס, Craft Ventures, Leaders Fund, סיילספורס ונצ'רס, TCV, אלטה פארק קפיטל, פני ג'אר קפיטל, סרקה פרטנרס, סוויש ונצ'רס ופיקצ'ר קפיטל. זהו אחד מסבבי הגיוס הגדולים ביותר בחברת סייבר ישראלית אי פעם.

הזינוק בשווי דרמטי: רק בינואר השנה, לפני כתשעה חודשים, גייסה אפווינד 250 מיליון דולר לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. כלומר, השווי זינק פי 2.5 בתוך פחות משנה. רק לפני חודש דווח בבלומברג שהגיוס יעמוד על 300 מיליון דולר באותו שווי - ובסופו של דבר הסבב נסגר על 400 מיליון, סימן לביקוש חריג מצד משקיעים.

הרכישה שלא יצאה לפועל

לפי דיווח בטקקרנץ', הגיוס כמעט התפוצץ באמצע: דאטאדוג, חברה ציבורית אמריקאית ששוויה עשרות מיליארדי דולר ומתמחה בכלים לניטור תוכנה, ניסתה לרכוש את אפווינד במהלך המו"מ על הסבב. הבעיה הייתה המחיר: דאטאדוג לא הסכימה לשלם פרמיה מעל השווי של 3.8 מיליארד דולר שהמשקיעים הפרטיים היו מוכנים לתת - ואפווינד בחרה להישאר עצמאית.

ההחלטה מספרת הרבה על אמון ההנהלה בעצמה: ועידת המייסדים מהמרה שהחברה תשווה בעתיד יותר מ-3.8 מיליארד דולר. לפי ההערכות, העניין ברכישת החברה לא ירד מהפרק, וייתכן שדאטאדוג או מתחרות אחרות יחזרו בעתיד עם הצעה משופרת. במקביל, נתון מעניין מטקקרנץ': מעט מאוד חברות סייבר הונפקו בבורסה בשנים האחרונות, ולכן מכירה עתידית נותרת התרחיש הסביר ביותר לחברות מהסוג הזה.

ההקשר התעשייתי חשוב: אבטחת ענן היא כיום אחת הקטגוריות החמות ביותר בסייבר העולמי. ארגונים מעבירים יותר ויותר תהליכים קריטיים לענן, וכל שירות חדש שעולה לאוויר הוא פתח אפשרי לתקיפה. את הפוטנציאל בקטגוריה הוכיחה וויז, החברה הישראלית שנמכרה לגוגל בעסקת ענק, ומאז המשקיעים מחפשים את "וויז הבאה". אפווינד, עם הגישה שלה לאבטחה בזמן אמת, נתפסת בעיני רבים כמועמדת מובילה לתואר - והשווי החדש משקף גם את הציפייה הזו.

ציטוט שמעניין את קהילת ההשקעות בא מהמשקיע טומאז טונגוז מקרן Theory Ventures, שכתב לאחרונה שהסייבר צפוי להיות הגל הגדול השלישי של תוכנת AI שחברות ישלמו עליו - אחרי כלי הקוד והשירות לקוחות. אם התחזית תתממש, חברות כמו אפווינד עומדות בדיוק בנקודת ההשקה בין שני הטרנדים הגדולים של התעשייה.

המספרים מאחורי ההייפ

מה מצדיק שווי של 3.8 מיליארד דולר לחברה בת ארבע שנים? הצמיחה. לפי כלכליסט, אפווינד הכפילה את הכנסותיה פי ארבעה במהלך 2026, להכנסה מוערכת של כ-100 מיליון דולר. טקקרנץ' מדווח שהחברה מוסיפה 20-30 מיליון דולר להכנסות החוזרות השנתיות בכל רבעון, וצפויה לסיים את השנה עם כ-90 מיליון דולר ARR.

השווי משקף מכפיל של מעל 40 על ההכנסות החוזרות הצפויות - מכפיל גבוה מאוד במונחי תוכנה רגילים, אבל רגיל בשוק הסייבר החם. לשם השוואה, סיירה, חברת סייבר ישראלית צומחת אחרת, נסחרה השנה במכפיל של כ-80. כלומר, המשקיעים משלמים על צמיחה עתידית, לא על רווחים נוכחיים - והימור שכדאי לזכור שעלול להתברר כיקר אם הצמיחה תאט.

ומה תעשה החברה עם 400 מיליון דולר בקופה? בדרך כלל גיוסים בסדר גודל כזה מופנים לשלושה כיוונים: האצת מכירות גלובלית ופתיחת שווקים חדשים, העמקת הפיתוח - בעיקר סביב אבטחת סוכני AI שהיא קו הצמיחה הבא - ורכישות קטנות של חברות משלימות. עם מזומן כזה ביד, אפווינד יכולה גם להיות צד קונה ב-consolidation הצפוי בשוק אבטחת הענן, ולא רק מטרה לרכישה.

דאטאדוג עצמה, אגב, אינה שחקנית שולית: החברה נסחרת בניו יורק ומספקת כלי ניטור ותצפית (observability) לאלפי ארגונים. הרכישה המתוכננת הייתה אמורה להוסיף לה שכבת אבטחה בזמן אמת מעל כלי הניטור - שילוב הגיוני עסקית. אפווינד, מצידה, העריכה שהפרמיה שהוצעה אינה מספקת ביחס לפוטנציאל, והעדיפה את הכסף של המשקיעים על פני המזומן של הקונה.

למשקיעים, הרקורד של צוות המייסדים הוא חלק מההימור: שחר ושותפיו כבר הוכיחו שהם יודעים לבנות חברה ולמכור אותה. ספוט, שהקימו לפני אפווינד, פיתחה טכנולוגיה לניהול חכם של עלויות ענן ונמכרה לנטאפ העולמית תמורת 450 מיליון דולר - אקזיט מכובד שמיקם את הצוות כאחד המנוסים בתחום הענן בישראל. את אפווינד הם הקימו מיד לאחר מכן, ב-2022, והפעם הבטחתם הייתה גדולה יותר: לא לנהל את העלויות של הענן, אלא לאבטח אותו בזמן אמת.

חשוב להדגיש: הנתונים על ההכנסות וה-ARR מבוססים על הערכות ודיווחים של גורמים המקורבים לחברה, ולא על דוחות כספיים מבוקרים - חברה פרטית אינה מחויבת לפרסם דוחות. עם זאת, העובדה שקרנות מהשורה הראשונה שילמו 400 מיליון דולר מזומן מעידה שהמספרים עמדו בבדיקת נאותות קפדנית.

מה אפווינד עושה בדיוק

אפווינד הוקמה ב-2022 על ידי עמירם שחר, המכהן כמנכ"ל, יחד עם שותפיו לספוט (Spot.io) - חברת ניהול עלויות ענן שנמכרה לנטאפ תמורת 450 מיליון דולר. בין המייסדים נמנים גם עמרי לימור וסער אנקונינה. החברה פועלת מסן פרנסיסקו עם מרכז פיתוח בישראל.

הטכנולוגיה של החברה מתמקדת באבטחת "זמן ריצה" (runtime) בענן: במקום סריקות אבטחה סטטיות שמתבצעות בדיעבד, הפלטפורמה מנתחת איומים בזמן אמת בתוך סביבות הענן הפעילות - עומסי העבודה, ממשקי ה-API וסוכני ה-AI - ומאפשרת לארגוני ענק לצמצם דרמטית את מבול התראות השווא ולתקן סיכונים באופן יזום, לפני שמנוצלים.

הקטגוריה הזו, אבטחת ענן ו-AI, נחשבת לחמה ביותר כיום. הסיבה: מהפכת הבינה המלאכותית משנה גם את תשתיות הענן וגם את שדה הקרב של האקרים. "ה-AI משנה מן היסוד את ארכיטקטורת תשתית הענן ואת היקף איומי הסייבר", אמר שחר עם הגיוס. "צוותי אבטחה חייבים להבין כיצד ענן ו-AI מתקשרים בזמן אמת".

כדאי גם לשים את הגיוס בפרספקטיבה ישראלית רחבה יותר: תעשיית הסייבר המקומית ממשיכה להיות מקור המשיכה הגדול ביותר להון סיכון זר, וגיוסים ענקיים כמו זה משמרים את מעמדה גם בשנים שבהן שוק ההייטק העולמי מתאפיין בזהירות. עבור ציבור המשקיעים הישראלי, אפווינד אינה נסחרת בבורסה ולכן אין דרך ישירה להשקיע בה - אבל הכסף שזורם אליה מגיע בסופו של דבר לשכר, לשכירות, לצריכה ולמיסים בישראל.

ומה הסיכונים? התחרות בשוק אבטחת הענן קשה והולכת: ענקיות כמו פאלו אלטו נטוורקס וקראודסטרייק מתרחבות לתחום, ויז ממשיכה לגדול תחת גוגל, וסטארטאפים רבים רודפים אחר אותם לקוחות ארגוניים. כדי להצדיק מכפיל של 40 ומעלה, אפווינד צריכה להמשיך להכפיל הכנסות בקצב גבוה שנים רצופות - משימה שהופכת קשה ככל שהבסיס גדל. ההיסטוריה של ההייטק מלאה בחברות שגייסו בשווי שיא ונאלצו אחר כך לרדת ממנו.

מונח אחד שכדאי להבין בהקשר הזה הוא ARR - הכנסות חוזרות שנתיות, המדד שבו נמדדות חברות תוכנה במנוי. בניגוד להכנסה חד פעמית, ARR מייצג לקוחות שמשלמים שוב ושוב, ולכן המשקיעים מוכנים לשלם עליו מכפילים גבוהים. חברה שמוסיפה 20-30 מיליון דולר ARR ברבעון, כמו אפווינד, מדגימה לא רק צמיחה אלא צמיחה מסוג איכותי במיוחד בעיני שוק ההון.

למה זה מעניין את הכיס הישראלי

גיוסים בסדר גודל כזה משפיעים הרבה מעבר לחברה עצמה. ראשית, מאות עובדים ישראלים מחזיקים אופציות בחברה - וכל זינוק בשווי מעשיר אותם, לפחות על הנייר. שנית, כסף חדש בסייבר הישראלי מייצר סבב חדש של יזמים: עובדים בכירים שיפרשו כנפיים ויקימו סטארטאפים משלהם, בדפוס הידוע של תעשיית ההייטק המקומית. שלישית, ההימור של קרנות מובילות כמו בסמר על חברה ישראלית בתקופה מאתגרת הוא הצבעת אמון בשוק כולו.

ומה השאלה הגדולה? האם אפווינד תצדיק את ההימור ותהפוך לחברת ענק עצמאית, או שתימכר בסופו של דבר לענקית כמו דאטאדוג - הפעם אולי במחיר גבוה יותר. התשובה תלויה ביכולת של החברה לשמור על קצב צמיחה של הכפלת הכנסות בשנה בתחרות הולכת וגוברת. בינתיים, המשקיעים הגדולים בעולם מצביעים בכיסם - ו-400 מיליון דולר הם הצבעה רצינית בכל קנה מידה. בחודשים הקרובים יהיה מעניין לעקוב אחר קצב הגיוסים של החברה בישראל ואחר רכישות טכנולוגיה ראשונות מצידה.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>