בשבועות האחרונים מנהלים גורמים מטעם בנק וואן זירו, בראשות המנכ"ל אייל גפני והיו"ר שוקי אורן, שיחות ומצגות עם גורמים שמתעניינים ברכישת הבנק. כך נודע לכלכליסט. שלושה גופים לפחות כבר נכנסו לחדר המידע שהבנק פתח לצורך התהליך - צעד שמבוצע רק כשתהליך מכירה הוא רציני ולא סתם בדיקת מחיר. בין המתעניינים נמנים בית ההשקעות מיטב ואיש העסקים מוטי בן משה, וגם ישרכארט ניהלה בעבר שיחות, לאחר שהמו"מ שלה לרכישת הבנק הדיגיטלי אש הופסק - שיחות שעשויות לחזור לחיים אם המהלך הנוכחי יבשיל.

גם רמי לוי וקבוצת ביטוח ישיר בחנו את העסקה, אם כי השיחות איתם לא התקדמו. לוי, מסתבר, מעוניין בבנק רזה שישרת את האימפריה הקמעונאית שלו, וכך גם ביטוח ישיר - סימן לכך שהביקוש לרישיונות בנקאיים בישראל גדול מההיצע.

תג המחיר: 1.1 עד 1.2 מיליארד שקל

אמנון שעשוע, שרכש את השליטה בבנק ממריוס נכט בשנת 2020, מחזיק בכ-60% מהמניות ומציב לבנק שווי של 1.1-1.2 מיליארד שקל. שאר האחזקות מפוזרות בין רשימת משקיעים מרשימה: הבנק השווייצי יוליוס בר, ענקית הטכנולוגיה הסינית טנסנט, SBI היפנית, הכשרה, סרברוס, האוניברסיטה העברית ועוד קרנות ומשקיעים מסיליקון ואלי ומסינגפור.

הפער בין הדרישה לנכונות לשלם הוא לב הסיפור. מבנה העסקה שעל השולחן כולל שני רכיבים: הזרמת הון לתוך הבנק, ורכישה אפשרית של חלק ממניותיו של שעשוע - כך שיישאר עם אחזקות מיעוט וירד מהנהגת הבנק. לפי הערכות של מקורבים למגעים, שעשוע, שהזרים לבנק 114 מיליון דולר בשנים האחרונות, אינו מעוניין להזרים עוד ומעדיף להתמקד בעסקיו האחרים, בעיקר בחברות הבינה המלאכותית שבבעלותו. בסביבת הבנק שוללים זאת על הסף, ושעשוע עצמו השיב לכלכליסט בתגובה חריגה בנחרצותה: "המידע לא נכון. יש שיחות על השקעות על white label וכדומה".

המספרים שמסבירים את הלחץ

כדי להבין מדוע הבנק עומד בנקודת הכרעה, צריך להסתכל בדוחות. מאז הוקם צבר וואן זירו הפסדים מצטברים של 1.3 מיליארד שקל. ההון העצמי של הבנק עמד בסוף המחצית הראשונה של 2026 על 53 מיליון שקל בלבד - נתון שממחיש עד כמה הבנק תלוי במזרקי הון חיצוניים כדי להמשיך ולתפקד, ועד כמה כל עיכוב בגיוס הבא מקרב את נקודת ההכרעה.

מגמת ההפסדים, לפחות, חיובית: אחרי 214 מיליון שקל הפסד ב-2025, ב-2026 צפוי הבנק לסיים עם הפסד של כ-130 מיליון שקל. ההכנסות במחצית הראשונה של השנה הגיעו ל-66 מיליון שקל - צמיחה של 33% לעומת התקופה המקבילה - וההוצאות נחתכו ב-10% ל-149 מיליון שקל. בבנק אומרים שב-2027 הוא צפוי לעבור לרווחיות לפי התכניות. הרוכשים הפוטנציאליים, לעומת זאת, סקפטיים: חלקם מציינים שהבנק טוען זה תקופה ארוכה שהוא "קרוב לרווחיות" - וזה עוד לא קרה.

הצד השני של המטבע: צמיחה אמיתית

לצד ההפסדים, יש לוואן זירו גם הישגים שקשה להתווכח איתם. לפי נתונים שמפרסם הבנק, 25% מכלל חשבונות הבנקים החדשים שנפתחו בישראל במחצית הראשונה של 2026 נפתחו דווקא בוואן זירו, ומניין הלקוחות הגיע לכ-200 אלף. היקף פקדונות הציבור עמד בסוף המחצית על 3.8 מיליארד שקל, והיקף הנכסים המנוהלים על כ-7 מיליארד שקל. בכירי הבנק טוענים שהוא הצליח לחולל תחרות אמיתית מול הבנקים הגדולים, "שעומלים קשה כדי להשאיר את הלקוחות שמבקשים לעבור".

הנכס האסטרטגי החשוב ביותר אינו מופיע במאזן בצורה מלאה: רישיון הבנק הרזה. קבלת רישיון בנקאות חדש בישראל היא מסלול רגולטורי ארוך, יקר ומייגע, ורוכש של וואן זירו מקבל קיצור דרך היסטורי - טכנולוגיה מוכחת שעובדת, רישיון קיים, ותשתיות שכבר נבנו. כל רוכש יצטרך כמובן לעבור אישור של בנק ישראל, אבל יחסוך שנים של הקמה ועשרות מיליוני שקלים של הוצאות כניסה.

רקע: הבנק שקיבל את הבירוקרטיה הכי קשה במשק

וואן זירו הוקם ב-2019 בידי מריוס נכט, איש עסקים שזיהה את הפער הבנקאי בישראל הרבה לפני שהטכנולוגיה הייתה מוכנה לסגור אותו. שנה לאחר מכן נמכר הבנק לשעשוע, שהשקיע בו הון ניכר ודחף להשקה ציבורית מלאה ב-2022. ההשקה לוותה בציפיות עצומות: בנק בלי סניפים, בלי תורים, עם אפליקציה שמתפקדת כמו עוזר פיננסי אישי - ועם מודל עמלות שקוף שיחשוף את מה שהבנקים הגדולים מסתירים.

השאיפה להיכנס לתחום הבנקאי הריכוזי ביותר במשק הקשתה על קצב ההתפתחות. בעוד הבנקים הדיגיטליים באירופה הסתפקו בשירותי תשלום בסיסיים, וואן זירו ניסה להציע את החבילה המלאה - עובר ושב, פיקדונות, אשראי והשקעות - מה שהצריך הזרמות הון חוזרות ונשנות מהבעלים ומהמשקיעים.

מי עוד היה בתמונה - ולמה זה משנה

ההיסטוריה של המו"מ מלמדת על רמת הרצינות של כל צד. ישרכארט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה, ניהלה בעבר שיחות מתקדמות לרכישת הבנק הדיגיטלי אש - מו"מ שהופסק אך עשוי לחזור. אם ישרכארט תיכנס גם לתמונת וואן זירו, מדובר בשחקנית עם תשתית עיבוד ענקית וצורך אסטרטגי ברישיון בנקאי. מיטב, מצידה, מחזיקה במיליוני לקוחות פנסיה וגמל ויכולה לראות בבנק זרוע קמעונאית שתשלים את פעילותה. בן משה, בעל ניסיון ברכישות מורכבות, מייצג אופציה אחרת לגמרי: יזם שקונה נכס במצוקה ומנסה להפיק ממנו ערך.

בנק ישראל, שמעודד תחרות בנקאית, יהיה שחקן מפתח בכל תרחיש: אישור העברת שליטה הוא צעד רגולטורי כבד, ובנק ישראל יבחן היטב את יכולתו של כל רוכש להזרים את ההון שיידרש לבנק בשנים הקרובות - הרחק מעבר למחיר הרכישה עצמו.

מחיר הדרך: שלושה סבבי פיטורים

המסע ליעילות לא עוקף את העובדים. בחודש שעבר הודיע הבנק על פיטורי 30 עובדים - כ-10% מכוח האדם - בנימוק של שינוי מבני. זה היה סבב הפיטורים השלישי של הבנק: בינואר 2024 פוטרו 30 עובדים נוספים, ובספטמבר אותה שנה 23 עובדים. ביולי האחרון פרש שעשוע גם מתפקיד בכיר נוסף באחת מחברותיו, צעד שנתפס כחלק מהמיקוד המתגבר שלו בעולם הבינה המלאכותית.

מה זה אומר ללקוחות ולשוק

וואן זירו הוא הניסוי המתוקשר ביותר בתחרות הבנקאית בישראל: הבנק הדיגיטלי הראשון שהושק לציבור ב-2022, במטרה מוצהרת לשבור את הריכוזיות שמייקרת לכל משפחה את המשכנתא, את העמלות ואת האשראי. אם הבנק יימכר לגוף פיננסי מבוסס כמו מיטב, או ליזם עם אינטרסים קמעונאיים, השאלה הגדולה היא אם מודל הבנק הפשוט והזול יישמר - או שהוא יהפוך בהדרגה לזרוע דיגיטלית של עוד שחקן ותיק.

עבור הלקוחות הקיימים, בשלב זה לא משתנה דבר: העסקה טרם נחתמה, הפערים עדיין גדולים, וכל מכירת שליטה תדרוש אישור רגולטורי מלא של בנק ישראל - תהליך שנמשך חודשים ארוכים. הדיווח על מגעים אינו הודעה על שינוי בתנאי הפיקדונות. יש לבדוק כל הודעה מחייבת של הבנק בנפרד, ואין כאן קביעה בדבר ערבות לפיקדונות. אבל העובדה שחדר המידע פתוח ושמות חמים מסתובבים בחדר מלמדת שהמהלך אמיתי. השבועות הקרובים יראו אם מישהו מוכן לשלם מחיר קרוב לדרישה - או ששעשוע ייאלץ לבחור בין הוזלת המחיר לבין עוד סיבוב הזרמה מהכיס הפרטי.

מה זה אומר על שוק הבנקאות הדיגיטלית בכלל

הסיפור של וואן זירו הוא מקרה מבחן לשאלה גדולה בהרבה מעסקה אחת: האם בנק דיגיטלי חדש יכול לשרוד ולשגשג בישראל. התשובה עד כה מעורבת. מצד אחד, הבנק הוכיח שיש ביקוש אמיתי - מאתיים אלף לקוחות לא מגיעים בטעות, ורבע מהחשבונות החדשים במשק מראים שהציבור מוכן לנסות משהו אחר. מצד שני, הכלכלה של בנקאות קמעונאית דורשת היקפים שקשה להגיע אליהם בלי סבלנות של שנים וכיסים עמוקים במיוחד. הרוכש הבא יצטרך להחליט אם הוא קונה צומת דרכים אסטרטגי - או בור שמכסים אותו במזומנים.

לציבור הרחב, המסקנה הרלוונטית היא שהתחרות בבנקאות לא מתרחשת מעצמה. היא דורשת גורמים שמוכנים להפסיד כסף הרבה זמן כדי לבנות אלטרנטיבה. אם וואן זירו יימכר וישתנה, או אם יימכר ויחוזק - התוצאה תעצב את שוק הבנקאות הישראלי לשנים הבאות. ולכן, גם מי שמעולם לא שמע על הבנק הזה - הרווח או ההפסד שלו מהמהלך יורגש בסופו של דבר בעמלות שכולנו משלמים.

ולסיום, שווה להיזכר בתגובתו של שעשוע עצמו לפרסום: "יש שיחות על השקעות על white label וכדומה". גם אם ניקח את הניסוח כפשוטו, משמעותו היא שהבנק בוחן אופציות אסטרטגיות מכל סוג - שיתופי פעולה, הזרמות ומכירה. כשבנק נמצא במקום שבו כל האופציות על השולחן, אין בכך הוכחה שהוחלט על מכירה או שנשללה האפשרות להמשך פעילות במבנה הקיים.

השבועות הקרובים יגידו אם יש כאן עסקה - או עוד פרק בסאגה הארוכה של הבנק שהבטיח לשנות את הבנקאות בישראל, ועדיין מחפש את הדרך לעמוד על רגליו.

חדר מידע אינו הסכם מחייב

עצם הכניסה לחדר מידע מאפשרת למתעניין לבדוק נתונים, אך אינה התחייבות לקנות את הבנק או לשלם את המחיר המבוקש. תג מחיר שמציג מוכר אינו שווי שנקבע בעסקה סגורה. גם אם מתנהל תהליך רציני, תוצאתו יכולה להיות השקעה, שיתוף פעולה, מכירה או היעדר עסקה. לכן המעקב צריך להתמקד בהסכם מחייב ובתנאיו, אם יפורסם, ולא להציג רשימת מתעניינים כרשימת רוכשים שאישרו השתתפות.

אולי יעניין אותך גם

עוגן גייסה בכירים; הבנק ללא מטרת רווח עדיין מותנה ברישיוןכ-7 דקות קריאה · נפתלי כהןההכנסות זינקו. למה הרווח ירד?כ-7 דקות קריאה · שלומי סגלסוכנויות הביטוח מחליפות ידיים: מי מחזיק בקשר עם הלקוח?כ-7 דקות קריאה · איציק שוורץקונסטליישן הרוויחה 1.84 מיליארד דולר ברבעון; תחזית הרווח המתואם עלתהכ-7 דקות קריאה · מוישי גנץ

אוהבים את התוכן? רוצים להתעדכן כשעולה תוכן חדש?

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>

→ חזרה לעמוד הבית