הבנק בלי כוונת רווח מתגבש: עוגן גייסה בכירים מלאומי, אלטשולר ובנק ירושלים

מהלך שעשוי לשנות את שוק הבנקאות הקמעונאית בישראל עבר אתמול ציון דרך נוסף: עוגן, הגוף החברתי-פיננסי שמבקש להקים את הבנק הראשון בישראל ללא מטרת רווח, הודיעה על שלושה מינויים בכירים של מנהלות ומנהלים מלב המערכת הבנקאית והפיננסית. המינויים מגיעים על רקע הגשת הבקשה לקבלת רישיון בנקאי מבנק ישראל - הבקשה שתכריע אם החזון הופך לבנק בפועל.

הרעיון שבבסיס המהלך פשוט להסבר וקשה לביצוע: בנק שאינו חייב לייצר רווח לבעלי מניות. במקום זאת, העודפים שיצטברו יופנו בחזרה לחברים בבנק, והעמלות והריבית ייגבו באופן שווה מכלל הלקוחות - בלי שיטת מכירת המוצרים הנלווים ובלי תמריץ להעמיס על הלקוח עוד הלוואה.

שלושה מינויים, שלושה עולמות

המינוי הבולט הטכנולוגי הוא קרן פוקס, שמונתה לסמנכ"לית טכנולוגיות ותוביל את גיבוש האסטרטגיה הטכנולוגית ואת הקמת התשתיות הדיגיטליות של הבנק החדש. פוקס כיהנה בעבר כסמנכ"לית מערכות מידע באלטשולר שחם וכמנהלת מערך הפיתוח בישראכרט, ומביאה יותר מ-30 שנות ניסיון בניהול מערכים טכנולוגיים מורכבים במגזר הפיננסי, כולל הובלת טרנספורמציות דיגיטליות ופיתוח מערכות ליבה.

הזרוע המשפטית תנוהל על ידי עו"ד שרית ויסטוך, שמונתה ליועצת המשפטית הראשית. ויסטוך כיהנה כ-20 שנה כסמנכ"לית, יועצת משפטית ראשית ומנהלת האגף לייעוץ משפטי בבנק ירושלים, הייתה חברת הנהלה והובילה תהליכי מיזוגים ורכישות ועבודה שוטפת מול הפיקוח על הבנקים. קודם לכן ניהלה את מחלקת הייעוץ המשפטי לשוק ההון בבנק המזרחי.

את התפקיד הפיננסי-מקצועי ימלא רו"ח אביב רבין, החשבונאי הראשי של הבנק החדש. רבין מביא כ-20 שנות ניסיון בבנקאות ובחשבונאות, מהן 15 שנות ניהול בכיר בבנק לאומי. בתפקידו האחרון כיהן כראש אגף אשראי במערך החשבונאות של הבנק, והוביל קודם לכן את תחום התכנון, התקציב והתשלומים בחטיבה הפיננסית.

מה זה אומר בנק ללא מטרת רווח

מודל הבנק החברתי מוכר בעולם בעיקר מבנקים קואופרטיביים ומאיגודי אשראי. הרעיון: הלקוחות הם גם החברים, אין בעלי מניות שדורשים תשואה על ההון, ולכן כל שקל שהבנק מרוויח חוזר בסופו של דבר לטובת הלקוחות - בעמלות נמוכות יותר, בריבית טובה יותר על פיקדונות או בהלוואות זולות יותר. זהו בדיוק ההיפך ממבנה התמריצים של הבנק המסחרי הרגיל, שמחויב קודם כל לרווח הנקי הרבעוני.

עוגן אינה שחקנית חדשה בתחום: הגוף פעיל שנים בעולם האשראי החברתי, ומלווה אוכלוסיות שלא תמיד מקבלות יחס הוגן מהבנקים הקיימים. לפי הדיווח בכלכליסט מחודש ספטמבר, עוגן ואופק הגישו בקשה לרישיון שתהפוך אותן לבנק שבו העודפים מופנים בחזרה לחברים ונגבות אותן עמלות וריבית מכולם.

הציבור החרדי במוקד - בלי לומר את זה בקול

קל לראות מדוע מודל כזה מדבר אל הציבור החרדי יותר מכל: גמ"חים והלוואות חברתיות הם חלק מה-DNA הקהילתי כבר דורות, ובנק שמתנהל ברוח דומה - שקוף, הוגן, בלי מטרות רווח - מתחבר טבעית לערכים האלה. גם מבחינה פרקטית, משפחות גדולות עם הכנסה ממוצעת וצרכים גדולים הן בדיוק האוכלוסייה שעמלות בנק גבוהות פוגעות בה קשה יותר.

יחד עם זאת, חשוב לומר ביושר: בנק ללא מטרת רווח אינו גמ"ח, ואין בו הבטחה להלוואות בחינם. הוא בנק לכל דבר - עם רגולציה מלאה, דרישות הון, ומחירי שוק. ההבטחה היחידה היא מבנית: שאין לחץ לסחוט מהלקוח עוד רווח לבעלי מניות.

הדרך עוד ארוכה: רישיון, הון והרצה

בעוגן מעריכים שתוך כשנה יוכלו להתחיל בהרצה - בכפוף לקבלת הרישיון מבנק ישראל. זו הנקודה הקריטית: בנק ישראל אישר בעבר רישיונות לבנקים דיגיטליים חדשים, אבל התהליך ארוך, דורש הוכחת הון עצמי מספק, מערכות ניהול סיכונים, ויכולת תפעולית מוכחת. המינויים הנוכחיים - בכירים עם רזומה מוכר ומכובד - הם בדיוק הסיגנל ששולחים לרגולטור: אנחנו רציניים, ואנחנו יודעים איך בנק נראה מבפנים.

שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, ניסח את זה כך: "המטרה - השקת בנק ללא כוונת רווח, בנק הוגן ושקוף שישרת את כלל הציבור". הציבור, מצידו, ישפוט לפי התוצאה: תפריט עמלות פשוט, ריבית הוגנת ושירות שעובד.

מה הבנק החברתי יוכל להציע בפועל

אם נשפוט לפי מודלים דומים בעולם ולפי ההצהרות של עוגן, הבנק החדש יתמקד בשירותי ליבה פשוטים: חשבון עובר ושב בעלויות נמוכות, פיקדונות בריבית הוגנת, והלוואות בתנאים ברורים - בלי ניסיון למכור ללקוח מוצרים נלווים שהוא לא צריך. הדגש על שוויון בין לקוחות אומר שאין הטבות סודיות ללקוחות גדולים ואין משחקי ריבית לפי גודל החשבון. עבור לקוח שרגיל לנהל מו"מ על כל עמלה, זו יכולה להיות הקלה אמיתית.

מבחינה טכנולוגית, הבנק ייבנה מלכתחילה כבנק דיגיטלי מודרני - וכאן המינוי של קרן פוקס משמעותי במיוחד. בנק שנבנה ב-2026 על תשתיות חדשות יכול להציע חוויית שימוש שהבנקים הוותיקים, שסוחבים מערכות מורשת כבדות, מתקשים להשיג. השאלה היא אם ימצא את האיזון בין דיגיטל מתקדם לבין נגישות ללקוחות שמעדיפים קשר אנושי - נקודה רגישה בדיוק בקהל החרדי.

האתגרים שלא ייאמרו בהודעת העיתונות

הקמת בנק היא אחד המיזמים העסקיים הכבדים שקיימים. מעבר לרישיון, נדרש הון עצמי ראשוני גדול, מערכות ניהול סיכונים שיעמדו בפיקוח של בנק ישראל, ויכולת לשרוד שנים של הפסדים לפני שמגיעים לאיזון. בנקים דיגיטליים בעולם וגם בישראל לומדים את זה בדרך הקשה. לעוגן יש יתרון של ניסיון באשראי חברתי ושל ציבור מעריצים, אבל בנקאות היא משחק אחר לגמרי מגמ"ח - גם בקנה המידה וגם ברגולציה.

אתגר נוסף הוא שיווקי: איך משכנעים לקוחות בנקים ותיקים, שמרביתם לא מעבירים חשבון אף פעם בחיים, לקחת את הצעד? כאן המודל החברתי הוא דווקא נכס: קהילות מאורגנות, עמותות ורשתות חברתיות יכולות להפוך למעבירות לקוחות יעילות במיוחד - באמצעות מידע ישיר על התנאים והשירות.

שיעור קצר: איך בנק בכלל מרוויח - ומה משתנה בלי מטרת רווח

בנק מסחרי רגיל מרוויח בעיקר מהפער בין הריבית שהוא משלם לפקדון לבין הריבית שהוא גובה על הלוואה, ובנוסף מעמלות. הרווח השנתי מחולק כדיבידנד לבעלי המניות או נצבר להגדלת הערך. בבנק ללא מטרת רווח אין בעלי מניות שמצפים לתשואה, ולכן אותו פער ריבית יכול להיות צר יותר: ריבית קצת גבוהה יותר לפקדון, קצת נמוכה יותר להלוואה, עמלות שמכסות עלויות בלבד. השינוי נשמע קטן, אבל הוא משנה את כל התמריצים של הבנק: במקום לשאול "איך נרוויח מהלקוח יותר", השאלה הופכת ל"איך נשרת את החבר בלי להפסיד".

זה גם מסביר את הרגישות של המודל: בנק ללא מטרת רווח חייב להיות יעיל במיוחד, כי אין לו מרווח ביטחון של רווחים גדולים. כל הוצאה מיותרת מתגלגלת לחברים. ולכן הצוות המקצועי והמנוף הטכנולוגי הם לא מותרות אלא תנאי קיום - ואולי בגלל זה ההנהלה החדשה נראית בדיוק כפי שהיא נראית.

מה כדאי לעשות עכשיו

בשלב זה - רק לעקוב ולהמתין. הבנק עוד לא פועל, אי אפשר להצטרף כלקוח, והרישיון עוד לא הונפק. אבל אם אתם מעוניינים בבנקאות הוגנת, שווה לרשום את השם ולבדוק התקדמות מדי כמה חודשים. כשהבנק יושק, בדקו את תפריט העמלות מול הבנק הנוכחי שלכם - ההשוואה היא הכלי היחיד שמשנה באמת. ובינתיים, זכרו: גם היום אפשר ורצוי לבדוק את דף העמלות של הבנק שלכם ולהתמקח. הבנקים יודעים שהתחרות באה - והם מתנהגים בהתאם.

סיכום: צעד אחד מול דרך ארוכה

שלושת המינויים שהוכרזו אתמול אינם השקת בנק, אבל הם בהחלט סימן רצינות. צוות ניהול בכיר, בקשת רישיון בתהליך, ולוח זמנים מוצהר של כשנה להרצה - כל אלה מציבים את עוגן במקום שמעט גופים חברתיים הגיעו אליו בישראל. אם החזון יתממש, הצרכן הישראלי יקבל לראשונה אלטרנטיבה בנקאית שמבוססת על הוגנות כמבנה ולא כסיסמה. וזה, בשוק הבנקאות הישראלי, הוא כמעט מהפכה. נמשיך לעקוב.

הקשר הרחב: התחרות הבנקאית מתחממת

המהלך של עוגן מגיע בשבוע שבו גם בנק וואן זירו הדיגיטלי עולה לכותרות עם משא ומתן למכירת השליטה - וזה לא צירוף מקרים. שוק הבנקאות בישראל נמצא בתנועה: שחקנים חדשים נכנסים, ישנים מחפשים קונים, והרגולטור מעודד תחרות אחרי שנים של ריכוזיות. לצרכן הפשוט התועלת ברורה: ככל שיש יותר אלטרנטיבות, כך הבנקים הגדולים מתאמצים יותר לשמור על לקוחותיהם - במחיר ובשירות.

אם עוגן תצליח לעבור את צוואר הבקבוק הרגולטורי ולהשיק בנק פועל, זו תהיה בשורה אמיתית למשפחות ישראליות בכלל ולציבור שמחפש בנקאות הוגנת בפרט. ואם לא - לפחות יישאר הלחץ התחרותי שהיא יוצרת על השחקנים הקיימים. בשני המקרים, שווה לעקוב.

נעדכן כאן ככל שהבקשה לרישיון תתקדם בבנק ישראל.

מינוי הנהלה אינו רישיון לפעול

גיוס מנהלים הוא שלב בהקמת הארגון, אך אינו תחליף להשלמת הליך הרישוי. גם מודל שאינו מיועד לחלוקת רווח לבעלים צריך לממן הוצאות ולנהל סיכונים. אין מההודעה בסיס להבטיח לכל לקוח ריבית נמוכה או עמלה אפסית. כאשר יפורסמו תנאים מחייבים למוצרים, אפשר יהיה להשוות אותם לחלופות לפי עלות כוללת ושירות. עד אז, מדובר בהיערכות ובחזון עסקי, לא בהצעת חשבון שכבר זמינה לציבור.

גם לקוח שמתעניין במודל החברתי צריך לשאול כיצד יתקבל שירות, מהם תנאי האשראי ואיך מוצגות עלויות. אלה פרטים שייבחנו עם פרסום מוצרים מחייבים, ולא תכונות שניתן להבטיח על סמך שמות המנהלים בלבד. השוואה אחראית תתייחס לצרכים של הלקוח ולתנאים הכתובים, ולא רק למסר השיווקי של גוף חדש או ותיק.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>