מרוויחים כסף אבל לא בונים הון: כך הופכים חיסכון להרגל

לא גובה ההכנסה לבדו קובע את העתיד הכלכלי שלנו, וגם ידע פיננסי אינו מבטיח הצלחה, מה באמת מבדיל בין מי שמרוויח כסף לבין מי שמצליח לבנות עתיד כלכלי?

אנחנו עובדים, מרוויחים, מנהלים את הבית, ולעיתים אפילו יודעים היטב מה צריך לעשות כדי להתקדם כלכלית, אנחנו מבינים את החשיבות של חיסכון, מכירים את האפשרויות בשוק ההון ויודעים שכדאי לחשוב על העתיד.

ובכל זאת, בסוף החודש מתברר לא פעם שהכסף נכנס, ההוצאות בלעו אותו, והחיסכון נשאר בגדר רעיון.

הפער הזה אינו נובע בהכרח מחוסר ידע או מהכנסה נמוכה, פעמים רבות, האתגר האמיתי הוא להפוך את הידע להחלטות קבועות ולפעולות שמחזיקות לאורך זמן.

לא כמה מרוויחים, אלא מה עושים עם הכסף

הכנסה גבוהה יכולה להעניק מרחב נשימה, אבל היא לא מבטיחה יציבות כלכלית, אדם שמרוויח היטב אך מוציא את כל הכנסתו, עלול למצוא את עצמו ללא הון גם אחרי שנים של עבודה.

לעומתו, אדם שמרוויח פחות, אך מקפיד להפריש סכום קבוע, לנהל את הוצאותיו ולתכנן קדימה, עשוי לבנות לעצמו בסיס כלכלי משמעותי.

ההבדל אינו רק בגובה ההכנסה, אלא בהרגלים, בשיטת ההתנהלות וביכולת להתמיד.

למה כוח הרצון לא מספיק?

רבים מאיתנו מתכננים לחסוך את מה שיישאר בסוף החודש. אלא שבמציאות, כמעט תמיד יש עוד הוצאה, עוד צורך ועוד סיבה לדחות את החיסכון.

זו אינה בהכרח בעיה של משמעת, לעיתים קרובות, זו פשוט שיטה שלא עובדת.

כאשר החיסכון תלוי במה שיישאר, הוא הופך לאחרון בסדר העדיפויות. אבל כאשר הוא מוגדר מראש ומבוצע באופן אוטומטי, הוא הופך לחלק מההתנהלות הכלכלית.

במקום להסתמך בכל חודש מחדש על כוח הרצון, בונים מערכת שעוזרת לנו להתמיד.

המחקרים שמוכיחים את זה

הכלכלה ההתנהגותית, תחום מחקר הבוחן כיצד אנשים מקבלים החלטות כלכליות בפועל, מציגה דוגמאות לכך שהדרך שבה אנחנו בונים את מנגנון החיסכון משפיעה לא פחות מהכוונות שלנו.

במחקרם של הכלכלנים בריג'יד מדראן ודניס שיאה משנת 2001, נבחנה השפעתה של הצטרפות אוטומטית לתוכנית חיסכון פנסיוני במקום דרישה מהעובד להצטרף מיוזמתו, בקרב עובדים בעלי ותק של 3 עד 15 חודשים, שיעור ההשתתפות עלה מ37% ל86%.

העובדים לא הפכו לפתע למומחים פיננסיים. פשוט שינו את ברירת המחדל.

מחקר נוסף, שערכו ריצ'רד ת'יילר ושלומו בנרצ'י בשנת 2004, בחן תוכנית שבה עובדים התחייבו מראש להגדיל את שיעור החיסכון שלהם עם העלאות השכר, כ78% מהעובדים שהוצעה להם התוכנית הצטרפו אליה, בקרב המשתתפים, שיעור החיסכון הממוצע עלה מ3.5% ל13.6% בתוך כ40 חודשים.

המסר ברור: כאשר הופכים את החיסכון לפשוט, מתוכנן ואוטומטי, קל יותר להתמיד בו.

חמישה צעדים שהופכים ידע למעשה

1. חוסכים לפני שמוציאים

אל תחכו לסוף החודש, קבעו מראש סכום או שיעור מההכנסה שיופנה לחיסכון, גם 5% מההכנסה, בהתאם ליכולת, הם התחלה טובה.

2. הופכים את החיסכון לאוטומטי

הוראת קבע ביום קבלת המשכורת הופכת את החיסכון להרגל, כך לא צריך לקבל בכל חודש מחדש את אותה החלטה.

3. מפרידים בין הכסף השוטף לכסף העתידי

כסף שנמצא בחשבון העו"ש זמין גם להוצאות שלא תוכננו, הפרדה לחשבון חיסכון ייעודי יוצרת גבול ברור ומסייעת לשמור על הכסף למטרה שלו.

4. מתחילים קטן, ומגדילים בהדרגה

עדיף לחסוך 300 שקלים מדי חודש לאורך שנים מאשר להתחיל בסכום גבוה מדי ולהפסיק, עם כל העלאת שכר, אפשר להגדיל מעט את החיסכון. כך ההון צומח בלי להכביד בבת אחת על התקציב.

5. מתאימים את החיסכון למטרה

לא כל חיסכון צריך להיות מושקע באותו אופן, כסף שנדרש בעוד שנה אינו דומה לכסף שמיועד לעוד 20 שנה, טווח הזמן, הצורך בנזילות והיכולת להתמודד עם ירידות הם שצריכים להשפיע על בחירת אפיק החיסכון וההשקעה.

הסנדלר הולך יחף

גם מי שמכיר היטב את עולם הפיננסים עלול להשאיר את הידע שלו על הנייר, אפשר להבין השקעות, להכיר הטבות מס ולדעת מה נכון לעשות, אך בלי יישום מעשי, הידע לא משנה את המציאות.

החוכמה אינה רק לדעת מה נכון, אלא לבנות דרך שמאפשרת לעשות זאת בפועל.

וכאן מתחיל התכנון הפיננסי

תכנון פיננסי אינו מסתכם בבחירת מוצר השקעה או במציאת תשואה טובה, הוא מתחיל בהבנת התמונה המלאה, ההכנסות, ההוצאות, ההתחייבויות, המטרות והיכולת לחסוך.

מתוך התמונה הזו בונים תוכנית מעשית: כמה נכון לחסוך, לאילו מטרות, באילו אפיקים ובאיזו דרך ניתן להתמיד לאורך זמן.

כי בסופו של דבר, הצלחה כלכלית אינה נמדדת רק בכמה כסף אנחנו מרוויחים, אלא בכמה מהכסף הזה אנחנו מצליחים להפוך לעתיד שלנו.

הכותב הוא חשב שכר מוסמך ומתכנן פיננסי

קרדיט: טיפים לכלכלה נכונה

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>