המדינה מנסה שוב להוזיל את הגבינה הצהובה: מכרז חדש לייבוא 5,900 טון בפטור ממכס

אחד המאבקים הארוכים ביותר של הצרכן הישראלי מקבל השבוע פרק נוסף: משרד הכלכלה והתעשייה פותח מכרז חדש לייבוא 5,900 טון גבינה צהובה קשה וחצי קשה בפטור ממכס לשנת 2027. המטרה המוצהרת היא פשוטה וברורה - להגביר את התחרות על המדף ולהוזיל את המחיר לצרכן. הכמות זהה לזו שחולקה בדצמבר אשתקד, אבל המבנה של המכרז השתנה, והשינוי מספר סיפור מעניין על מה שקרה מאז.

גבינה צהובה היא לא עוד מוצר בסל הקניות. היא אחד המוצרים הבסיסיים בכל בית ישראלי - סנדוויץ' לבית ספר, שולחן שבת, ארוחת ערב מהירה - ועבור משפחות ברוכות ילדים מדובר בסעיף חודשי משמעותי בתקציב המזון. כשהמחיר ל-100 גרם זוחל מעלה, ההשפעה על תקציב המשפחה מיידית ומוחשית.

המבנה החדש של המכרז: רוב הכמות למי שמתחייב למחיר הנמוך

במסגרת המכרז, כ-4,070 טון - רוב הכמות הכוללת - יוקצו ליבואנים שיתחייבו למכור את הגבינה במחיר הנמוך ביותר, הן במעדניות והן באריזות על המדף. כלומר, הזכייה לא תינתן רק לפי היכולת הלוגיסטית או הוותק של היבואן, אלא קודם כול לפי ההתחייבות המחייבת למחיר לצרכן הסופי. משרד הכלכלה יפקח על המחירים האלה בפועל - וזו אולי הנקודה החשובה ביותר במהלך כולו.

יתרת הכמות תוענק כמכסת בונוס ליבואנים שיציעו את המחירים הנמוכים ביותר, אך ללא התחייבות למחיר מרבי על הכמות הנוספת. במילים פשוטות: יבואן שהתחייב למחיר אגרסיבי על הכמות העיקרית יקבל זכות לייבא עוד גבינה ללא מכס - ואת הכמות הנוספת יוכל למכור במחיר חופשי.

למה הבונוס גדל מ-30% ל-45%

כאן טמון השינוי המעניין במכרז הנוכחי. משרד הכלכלה החליט להגדיל את מכסת הבונוס מ־30% ל־45% ביחס לכמות הנמכרת במחיר המפוקח, ולא ביחס לכלל מכסת הייבוא - והסיבה היא ההתייקרויות בשוק הגבינות העולמי. המשרד מודה בפועל שבמחירי העולם של היום קשה יותר ליבואן להתחייב למחיר נמוך לצרכן: עלויות הייבוא עלו, ומרווח היבואן נשחק. הבונוס הגדול יותר נועד לתת ליבואן את האפשרות "לגלגל" את הרווח מהכמות החופשית לסבסוד המחיר הנמוך בכמות המפוקחת.

במשרד מקווים שהתמריץ הנוסף יסייע לשמור על מחירים תחרותיים לצרכן, למרות מחירי השוק העולמי. הביקורת האפשרית, כמובן, היא שכמות גדולה יותר של גבינה תימכר ללא פיקוח מחירים - אבל גם אותה כמות נהנית מפטור ממכס, כך שמחירה צפוי בכל מקרה להיות נמוך ממחיר הגבינה המיובאת במכס מלא.

מה קרה בסבבים הקודמים

ההליכים התחרותיים שנערכו בשנים האחרונות הובילו למחירים שנעו בין 2.90 ל-3.40 שקלים ל-100 גרם במעדניות ובין 3.00 ל-3.50 שקלים ל-100 גרם על המדף. אלו מחירים נמוכים משמעותית מהמחירים שהיו נהוגים לפני מהלך המכסות, והם הפכו את הגבינה המיובאת במסלול המכרז לאלטרנטיבה אמיתית מול הגבינות המקומיות.

צעד נוסף ומשמעותי בוצע באוגוסט האחרון: המשרד הרחיב את מהלך המכסות כך שגם בעלי מכולות ומינימרקטים שאינם מחזיקים מעדניית גבינות יוכלו לקחת בו חלק. זהו שינוי שרלוונטי במיוחד לשכונות שבהן הרשתות הגדולות פחות נוכחות - המקום שבו המחיר לצרכן נוטה להיות הגבוה ביותר.

באותו מכרז אוגוסט חילק המשרד 880 טון גבינה צהובה בפטור ממכס. הזוכים היו רשת גלובל ריטייל, המפעילה את רשת קרפור בישראל, וחברת יורו מחלבות - שהתחייבו לשווק את הגבינה במחיר של עד 4 שקלים ל-100 גרם בסניפי הרשת ועד 4.5 שקלים ל-100 גרם בנקודות מכירה קמעונאיות אחרות.

השאלה הגדולה: האם הפיקוח באמת עובד

ההתחייבות למחיר היא רק חצי מהסיפור; החצי השני הוא האכיפה. משרד הכלכלה מתחייב לפקח על המחירים בפועל, אבל ניסיון העבר בפיקוח מחירים בישראל מעורב: יש מוצרים מפוקחים שנמכרו שנים במחיר המרבי המותר, ויש מוצרים שהפיקוח עליהם דהה ככל שהתרחק מועד ההחלטה. המבחן האמיתי של המכרז הזה יהיה לא בכרזה אלא במעדנייה - האם בעוד שנה הצרכן באמת ימצא את הגבינה במחיר שהובטח.

נקודה נוספת שכדאי לעקוב אחריה היא תגובת היצרנים המקומיים. כניסת כמויות גדולות של גבינה מיובאת זולה לוחצת את המחלבות הישראליות להוריד מחירים או לצאת במבצעים - וזו, בסופו של דבר, התוצאה הרצויה מבחינת הצרכן: תחרות אמיתית על המדף, לא רק בניירת המכרז.

איך הגענו לפה: שיעור קצר במיסוי הגבינות

כדי להבין את חשיבות הפטור ממכס, צריך לדעת שייבוא גבינות לישראל כפוף למכסים גבוהים במיוחד - חלק מהגבוהים במשק המזון כולו. המכסים נועדו להגן על ענף החלב המקומי, אבל תוצאת הלוואי שלהם היא שמחיר הגבינה לצרכן הישראלי נותר גבוה בהשוואה למדינות דומות. מנגנון המכסות הפטורות ממכס הוא הדלת שהמדינה פותחת בקיר הזה: כמות מוגדרת של גבינה נכנסת בלי המכס, ובתנאי שההוזלה מגיעה לצרכן ולא נבלעת במרווח של מישהו בדרך.

הלקח מהסבבים הקודמים הוא שהמנגנון עובד כשיש תחרות אמיתית על הזכייה, ופחות כשהיבואנים מתחלקים את העוגה בשקט. לכן המבנה החדש, שמעניק את רוב הכמות דווקא למי שמתחייב למחיר הנמוך ביותר, הוא צעד בכיוון הנכון מבחינת הצרכן.

טיפים מעשיים לקנייה חכמה של גבינה צהובה

גם לפני שהמכרז החדש נכנס לתוקף, אפשר לשלם פחות כבר היום. ראשית, השוו מחיר ל-100 גרם ולא מחיר אריזה - אריזות גדולות יותר לא תמיד משתלמות יותר. שנית, בדקו את המדף של המותגים המיובאים ברשתות הגדולות, לצד המותגים המקומיים המוכרים. שלישית, עקבו אחר מבצעי הרשתות - גבינה צהובה היא מוצר מבצע קלאסי, וקנייה במבצע של כמה אריזות יכולה לחסוך עשרות שקלים בחודש. ולבסוף, אל תתביישו לבדוק את המעדניה: לפעמים דווקא שם, בקנייה לפי משקל, המחיר האמיתי נמוך יותר.

ולמי שרוצה לחשוב קדימה: כשמכרז 2027 יבשיל והזוכים יתחילו לשווק, סביר שהמחירים המפוקחים יופיעו קודם ברשתות הגדולות שבהן לזוכים נגיעה רחבה. מי שקונה במכולת השכונתית ירוויח מהמהלך בעיקר דרך לחץ המחירים הכללי - סיבה נוספת לברכה על הרחבת המכרז גם לחנויות הקטנות.

מה זה אומר לתקציב המשפחה

נעשה חשבון פשוט. משפחה שצורכת חצי ק"ג גבינה צהובה בשבוע - כ-26 ק"ג בשנה - שמשלמת הפרש של שקל ל-100 גרם בין גבינת מבצע מיובאת לגבינה מקומית רגילה, חוסכת כ-260 שקל בשנה על מוצר אחד בלבד. משפחה גדולה שצורכת כפול - חוסכת יותר מ-500 שקל. כשמכפילים את זה על פני כל סל המוצרים הבסיסיים, מבינים למה מכרזים כאלה הם כלי מדיניות אמיתי ולא רק ספין.

כדאי גם לזכור שהמכרז הוא חלק ממערכה רחבה יותר: לחץ ציבורי מתמשך, פיקוח מחירים ממוקד והגברת היבוא המקביל - כל אלה יחד הם שמזיזים מחירים בסופו של דבר. מכרז אחד לא ישנה את יוקר המחיה, אבל הוא מוסיף עוד אבן לקיר התחרות.

הקשר החרדי: מוצר בסיס בשולחן של כל משפחה

במשפחות חרדיות, שבהן מספר הנפשות גבוה וההכרות החלביות הן עמוד התווך של התפריט השבועי, גבינה צהובה היא כמעט מוצר אסטרטגי. ארוחות בוקר לילדים, סנדוויצ'ים לישיבה ולסמינר, שולחן שבת - הגבינה נמצאת שם בכל פעם. לכן הוזלה של שקל אחד ל-100 גרם מורגשת בתקציב המשפחתי הרבה מעבר לממוצע במשק. רשתות המזון החרדיות כבר למדו בעבר לנצל מכסות יבוא למוצרים בסיסיים, וסביר שגם הפעם התחרות על הלקוח החרדי תביא את המחירים המפוקחים לשכונות - כל עוד הפיקוח יעבוד.

נקודת הכשרות רלוונטית כאן גם היא: הגבינה המיובאת במסגרת המכרז נמכרת תחת הכשרים מוכרים, והצרכן נדרש כרגיל לבדוק את סימון ההכשר על האריזה. ניסיון הסבבים הקודמים מראה שהיבואנים מודעים לקהל החרדי ודואגים להשקפה מתאימה על חלק מהמותגים - עוד סיבה שהמהלך רלוונטי דווקא לקוראים שלנו.

המכרז החדש מציע מנגנון שיכול לתמרץ התחייבות למחיר נמוך, אך הצלחתו תלויה בביצוע. יש להבחין בין פרסום מכרז, בחירת זוכים, יבוא בפועל ומחיר על המדף. הקורא יכול לבחון בהמשך אם המחיר המוצע נשמר גם באריזות ובסניפים הרלוונטיים. עצם קיומה של מכסה בפטור ממכס אינו מוכיח שההוזלה כבר הגיעה לצרכן, ואינו מבטיח שכל מוצר דומה יוזל באותו שיעור.

מה הלאה

הכמות שבמכרז היא נתון על מסלול יבוא מסוים, לא נתון על כלל הצריכה בישראל. אין כאן בסיס לחישוב נתח שוק מדויק של היבוא הזה או לקביעה שמתחרים בהכרח יורידו מחיר. כדי לבדוק השפעה על השוק צריך לעקוב אחר הכמות שתנוצל, רשתות השיווק שבהן תימכר הגבינה והפער מול מוצרים חלופיים. ההבחנה בין מכסה מאושרת למכירות בפועל חשובה גם להערכת התחרות.

המכרז מתייחס לשנת 2027, כך שהגבינה בפיקוח החדש תגיע למדפים לא מחר בבוקר. בינתיים, שווה לצרכנים להמשיך להשוות מחירים בין הרשתות, לבדוק את מחירי ה-100 גרם ולא רק את מחיר האריזה, ולזכור שהכוח הכי גדול של הצרכן הוא הרגל קטן: לבחור את הזול מבין השווים. המכרז הנוכחי נותן לכוח הזה עוד מקום לפעול בו - וזו בשורה טובה לכל בית.

לדוגמה, על כל מאה טון שנמכרים במסגרת הכמות המפוקחת, בונוס של 45% משמעו 45 טון נוספים. מתוך 145 טון יחד, חלק הבונוס הוא כ־31%, ולא 45%. זו המחשה של בסיס החישוב, לא חלוקה רשמית של כלל 5,900 הטונות בין הזוכים. יש לבדוק את תנאי המכרז וההקצאה בפועל לפני שמתרגמים את השיעור לכמות המגיעה ליבואן מסוים.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>