רשות המסים מציעה מס טיסה: עד 274 שקל לנוסע בטיסות ארוכות

כל מי שתכנן טיסה לחו"ל בשנים הקרובות צריך להכיר את הנייר שפורסם אתמול, יום ראשון: רשות המסים גיבשה המלצה להטיל מס על כל טיסה יוצאת מישראל, במסגרת חוק התקציב 2027. לפי ההמלצה, המס יחושב לפי קטגוריית משקל המטוס ובחלוקה למרחקי טיסה, וינוע בין כ-1,300 שקל עבור מטוס שמשקלו עד 50 טון בטיסה מקומית - ועד כ-100 אלף שקל עבור מטוס שמשקלו מעל 300 טון בטיסה ארוכה.

המס לא ייגבה ישירות מהנוסע אלא מחברת התעופה, אבל כולם מבינים לאן הוא יתגלגל. לפי נייר העמדה, התוספת הצפויה למחיר הכרטיס היא כ-12 שקל לנוסע בטיסה פנימית, כ-58 שקל לנוסע בטיסה למרחק בינוני - בעיקר יעדי אירופה - וכ-274 שקל לנוסע בטיסה ארוכה לארה"ב ולמזרח אסיה. מניתוח מחירי הטיסות עולה כי בפועל מדובר בכ-4-5% ממחיר הכרטיס לצרכן.

1.1 מיליארד שקל בשנה: המוטיבציה התקציבית

הסיבה שההצעה דווקא עכשיו ברורה לכל מי שעוקב אחר קופת המדינה. ברשות המסים מעריכים כי ההכנסות מגביית המס יגיעו לכ-1.1 מיליארד שקל בשנה, לפי מחירי 2025 - מקור הכנסה משמעותי בתקופה שבה הממשלה מחפשת כל שקל. ההצדקה החברתית שמוצגת בנייר היא שרבע מההכנסות ייגבו מתושבים זרים, ורבע נוסף מהעשירון העליון, בעוד העשירונים הנמוכים - שטסים פחות - ישלמו פחות.

ההצדקה הסביבתית נשענת על פער אמיתי במערכת המס הישראלית: בניגוד לענף הרכב, דלק המטוסים פטור כיום ממס הבלו, ומע"מ על טיסות בינלאומיות הוא אפס, משום שהמס חל על צריכה בגבולות המדינה בלבד. כך נוצר מצב שענף התעופה כמעט אינו ממוסה בישראל, למעט מסים ישירים - למרות שמטוסים פולטים כמויות גדולות של גזי חממה.

למה דווקא לפי משקל ומרחק

במסמך שפורסם נבחנו שלוש חלופות עיקריות: הטלת מס פר נוסע, הטלת מס לפי מרחק הטיסה, או מס על דלק מטוסים. החלופה שנבחרה - מיסוי לפי קטגוריות משקל ומרחק - מוצדקת בנייר בפשטות התפעול ובוודאות שהיא מעניקה לחברות התעופה: גובה המס ידוע מראש, אינו תלוי במספר הנוסעים בפועל, ואינו דורש מערכות גבייה מורכבות. חברה שמתכננת לוח טיסות יכולה לדעת מראש בדיוק כמה תשלם על כל מטוס שממריא.

אבל לבחירה הזו יש גם מחיר לוגי: מטוס מלא ומטוס ריק למחצה ישלמו אותו מס. כלומר, אין תמריץ לחברות למלא מטוסים ולטוס באופן יעיל יותר - דווקא המטרה הסביבתית שהמס אמור לשרת. מטוס חדש וחסכוני בדלק ישלם כמו מטוס ישן וזולל באותו משקל. זו אחת הנקודות שבהן הביקורת המקצועית מכוונת.

הביקורת: מס שעלול להבריח תחרות ולייקר לכולם

ההצעה ספגה ביקורת קשה כבר ביום פרסומה. הניתוח שפורסם בכלכליסט טוען שהמס כנראה לא יצמצם פליטות כמתוכנן - ואולי אף יגדיל אותן - שיהיה קשה יותר להחזיר לישראל חברות תעופה זרות, שמספר הטיסות הישירות יצטמצם, שהתחרות תיפגע ושהמחירים לצרכן יעלו. יתרה מכך, לא ברור בכלל אם החלופה הנבחרת עומדת בתנאי האמנות הבינלאומיות בתחום התעופה - מכשול משפטי שעלול להפיל את המהלך כולו.

הנקודה הזו קריטית דווקא למשפחות ישראליות. אחרי שנים שבהן מחירי הטיסות מישראל נקבעו בעיקר על ידי רמת התחרות בנתב"ג - ובתקופות של עזיבת חברות זרות ראינו כמה מהר מחירים יכולים להאמיר - כל צעד שמרחיק חברות עלול להתגלגל למחיר הכרטיס הרבה מעבר ל-274 שקל הרשמיים. משפחה גדולה שטסה פעם בשנה תרגיש את ההבדל במאות שקלים, ואולי באלפים.

כמה תשלמו בפועל: הטבלה המלאה

הפירוט שפורסם מחלק את העולם לשלושה סלים פשוטים. טיסה פנימית - תוספת ממוצעת של כ-12 שקל לנוסע. טיסה למרחק בינוני, שמכסה את רוב יעדי אירופה החביבים על הישראלים - כ-58 שקל. טיסה ארוכה, כמו ניו יורק, לוס אנג'לס או בנגקוק - כ-274 שקל. עבור זוג עם ארבעה ילדים הטס לאירופה, מדובר בתוספת של כ-350 שקל לטיול. עבור אותה משפחה בטיסה לארה"ב - כבר יותר מ-1,600 שקל.

מה הסיכוי שההצעה תעבור

חשוב להדגיש את הטכני, כי בו טמונה גם שאלת היישום: בשלב זה מדובר בהמלצה של רשות המסים לקראת חוק התקציב 2027 - לא בחוק שעבר ולא בגזירה שנכנסה לתוקף. ההמלצה תצטרך לעבור את שרשרת הגיבוש הממשלתית, את הדיונים בוועדת הכספים ואת הקריאות בכנסת. היסטורית, הצעות מס רבות מתו בדיוק בשלב הזה, לפעמים אחרי שהפכו לכותרות גדולות. עם זאת, שילוב של צורך תקציבי דחוף, תחום שכמעט אינו ממוסה והצדקה חברתית-סביבתית הופך את ההצעה הזו להצעה שיש לעקוב אחריה, בלי להניח שתאושר.

איך זה עובד בעולם - ומה מקומה של ישראל במפה

ישראל לא המציאה את הרעיון. מדינות רבות גובות היום מסי נוסעים או מסי תעופה בצורות שונות - חלקן כמס פר נוסע ביציאה, חלקן כתוספת שמגולמת במחיר הכרטיס, וחלקן כמיסוי על דלק בטיסות פנימיות. השוני בין המדינות עצום: יש מדינות שגובות סכומים סמליים של שקלים בודדים, ויש כאלה שהפכו את מס התעופה למקור הכנסה תקציבי משמעותי. הנייר הישראלי בוחר במתכונת ייחודית משלו - משקל כפול מרחק - שמקלה על הגבייה אבל, כאמור, מאבדת את התמריץ הסביבתי העדין.

נקודה שכדאי לשים לב אליה היא ההשפעה על טיסות המשך. נוסע שיוצא מישראל ליעד רחוק עם קונקשן באירופה ישלם את המס לפי סיווג הטיסה היוצאת - פרט טכני שיכול לשנות את כדאיות הקווים הישירים מול טיסות ההמשך, ולהשפיע על תכנון הנתיבים של החברות הזרות.

מי מרוויח ומי מפסיד מהמהלך

המפסידים הברורים הם הנוסעים - בעיקר משפחות גדולות, נוסעים תכופים וציבור שטס לאירועים משפחתיים בחו"ל - וחברות התעופה, שיספגו את המס ויצטרכו להחליט כמה ממנו לגלגל ללקוח. גם ענף התיירות היוצאת, סוכני הנסיעות והשלכותיהם על נתב"ג והמלונות, עלולים להיפגע מהתייקרות. המרוויחה הגדולה היא קופת המדינה: 1.1 מיליארד שקל בשנה שאינם תלויים בשוק העבודה או בצריכה המקומית, ומתקבלים ממקור שחלק נכבד ממנו - לפי הנייר - תושבים זרים ועשירונים גבוהים.

יש גם שחקן שקט שעשוי דווקא להרוויח: חברות התעופה הישראליות. אם המס יקשה על חברות זרות לתפעל קווים שוליים, ייתכן שהחברות המקומיות יירשו פחות תחרות על חלק מהיעדים. מצד שני, גם הן משלמות את המס על כל מטוס שממריא - וגם להן יש מה להפסיד מירידת הביקוש הכוללת.

שאלת היישום וההתאמה להסכמים

בטרם ייקבע מנגנון מחייב יש לברר את שאלת התאמתו להסכמי התעופה הרלוונטיים ואת אופן היישום. אין בנייר המלצה לבדו הכרעה משפטית בדבר כל מסלול טיסה או סוג מטוס. גם הטענה שהמס יפגע בתחרות היא הערכה המובאת בניתוח בכלכליסט, ולא תוצאה שכבר נמדדה. חשוב להפריד בין חשש מקצועי לבין השפעה מוכחת על מספר הקווים או על מחיריהם.

לנוסע ולעסק בתחום התיירות, השאלות המעשיות הן מתי יפורסם נוסח סופי, מה יהיה מועד התחילה, מי יהיה החייב בתשלום ואיך יתייחסו להזמנות שכבר בוצעו. עד שיש תשובות מחייבות, לא נכון לשנות תקציב כאילו מדובר בחיוב ודאי. אפשר לכלול רזרבה לתרחיש של התייקרות, אך צריך להבדיל אותה מהוצאה קיימת בחשבונית או ממס שנכנס לתוקף בפועל.

מה כדאי לעשות עכשיו

התשובה הקצרה: לא להיכנס לפאניקה ולא להזמין כרטיסים בחיפזון. המס, אם יעבור, יחול לכל המוקדם ב-2027, ומי שמזמין היום טיסה לחודשים הקרובים לא יישא בו. אבל כן שווה לעקוב אחר ההתפתחויות: אם ההצעה תתקדם, חברות התעופה ואיגודי הנוסעים צפויים להילחם בה בכלים ציבוריים ומשפטיים, ויתכנו מבצעים של הרגע האחרון לפני כניסת המס לתוקף.

שאלות ותשובות קצרות

האם המס חל גם על טיסות שהוזמנו מראש? בשלב זה אין בכתבה בסיס לקבוע תחולה על הזמנה קיימת, משום שלא הוצג חוק סופי. האם יהיו פטורים לטיפול רפואי או ללימודים? אין כאן תנאים מאומתים לפטורים כאלה. האם ייכללו מטוסי מטען? אין להסיק זאת רק ממנגנון המשקל; נדרש נוסח שמגדיר במפורש את התחולה. אלה שאלות פתוחות לבדיקה, ולא הוראות שאפשר כבר ליישם.

ובמילה אחת: הסיפור הזה רק מתחיל, והוא ילווה אותנו לאורך כל חקיקת חוק התקציב. נמשיך לעדכן ככל שהמהלך יתקדם - או ייתקע.

והלקח הכללי חשוב לא פחות: מחיר הטיסה שאנחנו רואים היום כולל כמעט אפס מיסוי סביבתי ותקציבי, ואת הפער הזה המדינה שוקלת לסגור. מי שמתכנן טיול משפחתי גדול בשנתיים הקרובות - בר מצווה בחו"ל, חתונה, טיול שנתי - כדאי שיכניס לתקציב הצפוי גם את הסיכון הזה. כמה מאות שקלים של הפתעה בשדה התעופה יכולים להיות ההבדל בין תקציב שעובד לבין אחד שלא.

אומדן אינו חיוב על הכרטיס

התוספות לנוסע הן אומדנים בנייר ההמלצה, ולא חיוב שכבר הוטל על כרטיס שנרכש. גם אם ההצעה תתקדם, יש לבדוק את הנוסח הסופי, את מועד התחילה ואת מנגנון החיוב. חברה יכולה לתמחר את כרטיסיה לפי כמה גורמים יחד, ולכן אין ודאות שכל אומדן יתורגם לשורת חיוב זהה אצל כל נוסע. בתקציב עתידי אפשר להביא בחשבון סיכון לעלות נוספת, בלי להציגו כהוצאה שכבר חלה.

מצאתם טעות או תוכן לא ראוי? דווחו לנו >>